יום שישי, 24 באפריל 2020

מתחרז עם אנציקלופדיה

האם אתם מכירים את אוסטין מטילסון? הוא גר בקליפורניה, סיים תואר שני בהסטוריה של ימי הביניים, והשתתף בעונה ה-17 של האח הגדול. ועוד משהו קטן, יש לו אלטר אגו של דינוזאור שמשתתף בקרבות היאבקות מבויימים. אבל למה שתקראו על זה פה, כשיש לו ערך בויקיפדיה, ואפילו בעברית. הנה כאן.

יעד מספר שש ברשימת היעדים הוא היעד העשרים וארבעה וחמישה (עריכה: 6.6.2020) שהשלמתי. לכתוב ערך בויקיפדיה. Been there, done that.
הרבה השתנה מאז שהכנתי את רשימת היעדים. אם רשמתי אותו במיקום כל כך גבוה, כנראה שזה היה ממש חשוב לי. מאז ניסיתי כמה פעמים להרים את הפרויקט של תרומה לויקיפדיה וכל פעם נתקעתי ודחיתי אותו. היעד הפך לנטל שלא ידעתי איך אפטר ממנו, ואז, בלילה אחד שקט לפני יומיים, התישבתי ליד המחשב לכמה שעות וסיימתי אותו.

אני מעריך שהמוטיבציה שלי לתרום לויקיפדיה היתה להשאיר חותם בעולם שכולם יוכלו לראות, ותמיד אוכל להגיד שהוא שלי. לפני ארבע שנים, כשהרשימה של היעדים רק נכתבה, התחלתי להרהר באפשרות להגשים את היעד הזה, ותהיתי באיזה ערך אבחר. הרעיון היה לתרום לויקיפדיה ערך באנגלית, ולמצוא נושא עם חשיבות אנציקלופדית שאין לו ערך קיים זו משימה מאתגרת.

הרעיון הראשון שהיה לי היה לכתוב ערך על רוניה (רוזה) שוייר. היא היתה רופאה שחיה בגרמניה, וחובבי חתולים אולי מכירים אותה בתור אמו של חתול הרקס הגרמני, שזכה לערך משלו באנציקלופדיה המקוונת. כל החתולים מהגזע הזה מוצאם מחתולה אחת שהיא מצאה ליד בית החולים בו עבדה והצליחה להרבות אותה. חוץ מזה, היא קרובה רחוקה שלי כך שרציתי להנציח משהו מהמורשת המשפחתית. 

בסופו של דבר נטשתי את הרעיון. הערכים בויקיפדיה האנגלית כתובים באופן דמוי אקדמי, עם הפניות ביבליוגרפיות ואת זה לא יכולתי לספק. כל החומר שמצאתי על רוניה מבוסס על סיפורים משפחתיים, מכתבים אישיים בגרמנית שאני לא יודע לתרגם וכמה אתרי מעריצים לחתול הרקס הגרמני.

הרעיון הבא היה לכתוב על המלידה, שהוא טקס של יהדות הודו, אותו למדתי להכיר מהמשפחה של אשתי. חיפשתי ומצאתי מאמר אקדמי על יהדות הודו שתיאר את הטקס ויכול להוות בסיס ביבליוגרפי, אבל לא התקדמתי משם. מדי פעם חזרתי לרעיון, ונטשתי אותו סופית אחרי שעלה ערך על מאכל בעל אותו שם. אכן, לטקס המלידה יש גם מאכל אופייני, די דומה לזה שמופיע בויקיפדיה, למרות שהערך הויקיפדי אינו מתיחס כלל לטקס. ויקיפדיה תומכת בכפילות שמות של ערכים שונים, אבל ראיתי שאני מסתבך והתיאשתי. עכשיו, כשאני כותב את הפוסט הזה, בדקתי שוב ומצאתי שמישהו כבר השיג אותי וכתב ערך בעברית. הנה הוא.

במקביל לסיפור המלידה, כשהתחלתי לקרוא בויקיפדיה על הכללים לכתיבת ערכים, האנציקלופדיה הציעה לי חלופה מעניינת. במקום לכתוב ערך חדש, לתרגם ערך קיים. הערכים בעברית קצרים יותר, תרגום הוא קל יותר מכתיבה מאפס, ואפשר לוותר על הביבליוגרפיה, כי היא קיימת בערך המקביל באנגלית. בכלל, הויקיפדיה בעברית פחות מקפידה על כללי ציטוט ממקורות.

באותו זמן אני והבן שלי התחלנו לגלות בהאיבקות מקצוענית, ובפרט בליגת ה-WWE. לא כאן המקום לפרט מאיפה התחלנו להתעניין בקרקס הזה, אבל כל העניין נבע מהגשמת יעד אחר, אז אפרט יותר בעתיד כשאכתוב עליו. התחלתי להסתכל על דפי ויקיפדיה של מתאבקים מקצועניים וגיליתי שאף שיש להם ערכים מפורטים מאוד באנגלית, ההיצע בעברית דל למדי. מכאן עלה הרעיון איזה ערך לתרגם.

פתחתי חשבון בויקיפדיה והתחלתי לתרגם את הערך על המתאבק שהיה אז האהוב עלי, פין באלור. העבודה על התרגום לקחה המון זמן. לויקיפדיה יש ממשק תרגום שמציג את הדף המקורי ליד התרגום וגם מציע תרגום אוטומטי (אך מחייב לשפץ אותו ידנית), אבל לא היה לי ניסיון עם המערכת, הערך באנגלית היה ארוך מאוד, מלא במונחים טכניים ושמות של ארגני היאבקות וקולגות שלא ברור איך מתעתקים את השם שלהם, ובעיקר לא ברור אם יש טעם בכל הפרטים האלו, ומיד אסביר מדוע.

בויקיפדיה, התכנים מועלים על ידי הגולשים, וכל אחד יכול לערוך (כמעט) כל ערך. עם זאת, לא כל העורכים שווים. עורכים שמשקיעים זמן רב ומבצעים עריכות רבות זוכים למין מעמד ניהולי בתוך ויקיפדיה, ויכולים להחליט, בין היתר, למחוק ערכים אם הם מוצאים לנכון. בכל ערך יש קישור לדף שיחה שבו ניתן לראות דיונים בין העורכים על כתיבת הערך. בערכים בעברית על מתאבקים מצאתי ויכוחים מרים על ההיאבקות המקצוענית. מצד אחד, המתאבקים הם ספורטאים לכל דבר. מצד שני, הקרבות מבוימים ולכן בעצם הקריירה הספורטיבית היא יותר כמו עלילה של סדרה. אמנם, סדרה עם המוני עוקבים ומעריצים, אבל אפשר להבין גם את מי שחושב שאין טעם בפירוט של "קריירה ספורטיבית", שנכתבה על ידי כותבי תסריטים.

כך מצאתי את עצמי נאבק עם שמות של מתאבקים יפניים ששיתפו פעולה עם המתאבק שלי. שובר את הראש איך לכתוב את השם שלהם ושואל את עצמי מה הטעם בכלל. בויקיפדיה באנגלית יש קישור לכל אחד מהמתאבקים האלו, אבל בעברית יש רק את ליגת ה-WWE, וגם זה בקושי. מצד שני, אם אבחר לא לתרגם פסקאות מסויימות, הביוגרפיה של המתאבק תהיה מחוררת. השקעתי המון זמן בעבודה הזו, ובסופו של דבר התעייפתי ולקחתי הפסקה די ארוכה.

כל זה קרה לפני שלוש שנים. אחרי כמה חודשים של מנוחה מכתיבה חשבתי לחזור ואז גיליתי שמישהו הקדים אותו וכבר כתב את הערך בעברית. כיום הערך מפורט למדי אבל אז הוא היה קצרצר. מכאן למדתי שלא באמת חייבים לתרגם כל דבר. הסתכלתי על ערכים נוספים מעולם ה-WWE וראיתי שבזמן שנחתי מישהו עבד במרץ ותרגם (תוך תמצות ניכר) חלק משמעותי מהם. העובדה שכל העבודה שלי ירדה לטמיון הוציאה לי את הרוח מהמפרשים, ונטשתי את היעד לתקופה ארוכה.

לפני מעט יותר משנה, הוקמה ליגת היאבקות אמריקאית חדשה בשם All Elite Wrestling, ובקיצור AEW, שלראשונה מזה שנים יצרה תחרות אמיתי על קהל הצופים כנגד ה-WWE. גם הבן לני ואני התחלנו לעקוב אחריה, ונראה שגם הכותבים בויקיפדיה מגלים עניין ומתחילים לייצר (או ליתר דיוק, לתרגם) ערכים. בנקודה זו חשבתי להיכנס חזרה: קהילת הכותבים מתעניינת בתחום, כך שיש נכונות לקבל ערכים בעברית. כאן אני צריך להבהיר שגם אם ערך קיים באנגלית, העורכים הבכירים בעברית עשויים להחליט שהוא לא מספיק חשוב לויקיפדיה העברית. עם זאת, המשכתי בחוסר העשיה שלי, וערכים שתכננתי לכתוב נתפסו לאיטם על ידי כותבים אחרים.

ובכן, הכירו את אוסטין מטילסון, שידוע יותר בשם הבמה לוצ'סאורוס. מעבר לכך שאני אוהב את הדמות הטלויזיונית שלו, אני לא יודע להסביר למה התבייתי דווקא עליו, ומאיפה הגיע פרץ המרץ שתקף אותי לפני יומיים, אבל אחרי כמה שעות לחצתי על כפתור הפרסום והוספתי קישור לערך מהדף הראשי של ארגון AEW. קישור אל הדף שלי מהדף המקורי באנגלית נוצר באופן אוטומטי. נותר רק החשש מפני חרבם של העורכים הראשיים, שעשויים לחשוב שהערך אינו מכבד מספיק את ויקיפדיה בעברית. למחרת נכנסתי לדף שלי וראיתי שארבעה אנשים שונים עבדו עליו בשצף קצף. עשו הגהה, הרחיבו בפרטים, בצעו תיקוני סגנון והוסיפו קישורים. זה היה סימן שהיצירה שלי כאן כדי להישאר. 

מתוך פרופיל הטוויטר של לוצ'סאורוס. זה מה שעושים עם תואר שני בהסטוריה



יום שבת, 18 באפריל 2020

ריצה בימי קורונה

תקופת הסגר משפיעה משפיעה לרעה על הניידות שלי. בסדרה של הגבלות הולכות ומחמירות, היכולת שלי לשמור על הרגלי הספורט שלי הלכה והצטמצמה. עברתי לעבוד מהבית, וכשכל המשפחה כלואה איתי רוב שעות היום יחד, הייתי זקוק ליציאות החוצה להתאוורר, אבל המוטיבציה שלי לעשות את זה היתה בקרשים.

החוגים השונים שאני מנוי עליהם עברו למתכונת מקוונת ב-Zoom. מצד אחד העובדה שהאימון מגיע הביתה, רק להדליק את המחשב ולהתחבר, הופכת אותו לנגיש במיוחד. מצד שני, אובדן המסגרת שקיימת מעצם זה שצריך לצאת מהבית ולהגיע למקום מפגש מקשה על יצירת סדר יום שהאימון הוא חלק ממנו. בלי פרטיות בתוך הבית, קשה להתנתק מהכל ולשקוע באימון ב-Zoom.

היציאה החוצה לרוץ היתה כרוכה בהתגברות על קושי נפשי. ראשית, עדיין סבלתי משיעול (שהשתפר מאז וכמעט נעלם), ולהשתעל בחוץ ליד אנשים שפוחדים מכל צליל של כחכוח הוא חוויה לא נעימה. שנית, ההנחיות שהשתנו כל הזמן היו מאוד לא ברורות. מה מותר ומה אסור? הצלחתי כל שבוע לצאת פעם או פעמיים לריצה והשתדלתי להשתעל כמה שפחות, אבל הריצה בשטח בנוי ובמעגלים היתה די מדכאת, אפילו עבורי, שיש לי עבר של ריצה במעגלים.

בסופו של דבר ההנחיות הגיעו לספורט יחידני במרחק של מאה מטרים מהבית. יש מי שחישב ומצא שזה מאפשר ריצה במעגל שהיקפו 628 מטר. אני אוסיף על זה שהבית איננו נקודה, ולכן הצורה שמקיפו אותו יותר גדולה. בנוסף, ריצה בשטח בנוי לא מאפשרת לדייק במגבלה הזו. המדרכות והשבילים לא ממוקמים בדיוק במרחק של מאה מטר, וכדי לא לרוץ לתוך קיר של בניין, צריך להחליט אם לקצר או להאריך. אז מצאתי את המסלול הזה:



זה לא מעגל, וההיקף של המסלול הוא בערך קילומטר. הבית נמצא בערך באמצע השטח הזה, קרוב לאזור שבו המסלול חותך פנימה, מהצד השמאלי של המפה (מערב). מן הסתם, גם אם נתחשב בכך שהבית הוא לא נקודה ונמדוד את המרחק מכל מקום למסלול לנקודה הכי קרובה בבית, יש שם קצת יותר ממאה מטרים. לא מדדתי אבל לדעתי החריגה לא גדולה, בין 20 ל-50 מטרים בקו אוירי.

לא הספקתי "להנות" מהמסלול הזה לאורך זמן. למחרת עצרה אותי ניידת שעברה בכביש מצד צפון, והפקח הטריד אותי בשאלות כמו מה אני עושה ואיפה אני גר תוך שהוא חוזר בזעף מספר פעמים על ההנחיה של מאה מטרים. זה היה טרום עידן הדוחות, ואני באמת מבין את הצורך לסייר ולפקח והקפיד על ההוראות, אבל עדיין הרגשתי פגוע ממה שקרה. כאילו המדינה החליטה לפגוע בחופש שלי ובזכויות שלי. הארוע הזה החזיר אותי הביתה לשבוע הביתה, עד שיצאתי שוב, והפעם במסלול עוד יותר זעיר:


במסלול הזה עדיין יש חריגה של 10-20 מטרים ממגבלת מאה המטרים, אבל מה שיותר חשוב זה שהוא כולו בשבילים פנימיים וחניות של בניינים, כך ששום ניידת לא יכולה להציק לי. בריצה הזו רצתי 10 ק"מ בהקפה של 570 מטרים, שזה 18 הקפות. רציתי להשתגע וממש סבלתי. חזרתי עוד כמה פעמים על המסלול הזה אבל הסתפקתי בכחמישה קילומרטים כל פעם, כדי שהייאוש יהיה יותר נוח. המסלול כולל גם עליה לא כל כך מתונה (במונחים של כפר סבא) ולחזור עליה שוב ושוב זה די מעייף.

בשבוע האחרון אילת כתבה בקבוצת הוואצאפ שאנו חברים בה, עם ויטלי ודימה שבעבר היינו רצים יחד הרבה, ושתפה על הקושי לרוץ לבד. היא הציעה פתרון ביניים שבו נקבע לרוץ באותו זמן, אותו אימון, אבל כל אחד ימשיך לרוץ לבד. למרות שזה נשמע אותו דבר כמו קודם, כולנו הסכמנו והתחלנו לתאם ריצות מסונכרנות. התיאום עזר לי לחזור לרוץ בשעות מוקדמות יותר, שהן גם נעימות יותר וגם נטולות ניידות פיקוח ולכן פותחות שוב את האפשרות לרוץ ללא חשש של הטרדות. בנוסף, במקום ריצות קלות וסתמיות של 5 ק"מ, התחלנו לחזור לריצות איכות. אתמול רצנו אימון טמפו (ריצה מהירה מקצב נוח) עם הגברות, והיום ריצת נפח של 12 ק"מ. מה שבעבר היה מרחק קצר עבורי הפך להיות הריצה הארוכה ביותר שלי מזה חודש.

בסוף השבוע התחילו לגלוש ידיעות על כוונה להקל על ההגבלות, ולאפשר ריצה ברדיוס של 500 מטרים. בדקתי וזה מאפשר לי לרוץ בכל השכונה, וגם בפארק ליד הבית שלי ואפילו לגלוש לשדות שמעבר לו. החזרה לשגרה עוד נראית רחוקה, אבל לפחות רואים את האור בקצה המנהרה.