הטיול לניו זילנד ואוסטרליה חתם את היעד הארבעים ושמונה מתוך חמישים, מה שאומר שפרויקט חמישים יעדים לגיל חמישים מתקרב לסיומו ואפילו די הרבה לפני הדדליין. אחרי שבע שנים שלרשימה היתה נוכחות משמעותית בחיי, היא עומדת להסתיים, מה שמעלה כמובן את השאלה, מה הלאה? את התשובה אני רוצה להפריד לשניים, חלק אחד שמתייחס לחיים האישיים שלי מחוץ לבלוג הזה וחלק שני שמתייחס לסיקור שלהם בבלוג. כמובן שיש אספקטים ששייכים לשניהם, אבל אשתדל "לבחור להם צד" ולכתוב עליהם רק פעם אחת.
החיים עצמם
ראשית, ארבעים ושמונה זה עדיין לא חמישים. יש עוד שני יעדים לסגור. את היעד שיהיה 49 תכננתי לסיים כבר בקיץ, ולמעשה כבר תקופה ארוכה הוא מתבשל על אש קטנה, אבל בגלל האופן שהגדרתי את המדד שלו, אני לא יכול להכריז על הסיום שלו. בסוף הקיץ הגיעו הנסיעות לחו"ל, ואז החגים, ועוד נסיעה ועוד חגים. עוד מעט, "אחרי החגים" יגיע ואוכל להתפנות אליו. אני מניח שבתוך כחודשיים אגיע למצב שגם אם ארצה להמשיך עם היעד עוד, כבר אוכל לסמן אותו כאילו הושלם. יעד 50 הוא מאוד פשוט ומחכה לתורו כי פשוט החלטתי שהוא יהיה האחרון.
אני מתכנן לכתוב עוד רשימה, שישים עד שישים, אבל כרגע עוד אין רשימה כזו. יש כמה רעיונות שמתגלגלים בראש אבל גם אם ארשום אותם, אני לא חושב שיהיו לי כרגע יותר מעשרה יעדים. היעד היחיד מהרשימה הבאה שנמצא בביצוע הוא להשלים את אתגר "שבעה מרתונים בשבע יבשות". כרגע אני עומד על ארבע ונשארו לי אפריקה ושתי האמריקות. זה יקח כמה חודשים עד שנה, אבל ככל הנראה תהיה רשימה חדשה.
לאשתי גם יש רשימה משלה, ומצב הביצוע שם לא רע ועומד על 34 מתוך 50. אם לוקחים בחשבון שהיא צעירה ממני, זה אפילו מצויין. מצד שני, היא תקועה עם כמה יעדים קשים שנשארו לסוף. יש סיבות שונות למה היעדים האלו עדיין לא הושלמו ובראשן העובדה שאינה אובססיבית כמוני לרשימה. למילה "אובססיבי" יש קונוטציה שלילית, אבל אפשר גם להסתכל עליה אחרת: הרשימות הן דברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו, ואת חלקם אפשר לעשות בהפסקות שאנחנו מקבלים מההתחייבויות שלנו ב"חיים עצמם" (בעיקר קריירה, אבל גם אילוצים משפחתיים ודברים אחרים) אבל אחרים דורשים התחייבות משמעותית יותר ולסדר את שאר האילוצים בחיים מסביב. האובססיה שלי מתבטאת בזה שיותר פעמים בחרתי להתחייב לרשימה ולהעמיד את היעד התורן בקדימות גבוהה. זה טיעון סובייקטיבי, אבל גם אובייקטיבית, הקריירה שלה פחות גמישה משלי ויש לה פחות הזדמנויות לבצע תעדוף שכזה. היות שתיכף לא תהיה לי רשימה משלי להיות אובססיבי לגביה, אני אשמח להיות אובססיבי לרשימה שלה ולתמוך בה בחלק מהיעדים האחרונים שלה, לפני שאתפנה לרשימה הבאה שלי.
יש עוד דברים בחיים חוץ מהרשימה, ואחד מהם, עליו כתבתי לא מעט בבלוג, הוא ריצות מעניינות. חלקן נעשו במסגרת יעדים כלשהם, אבל אחרות לא. בפרט, יש את הפרויקטים של חבורת "שביל השרון". את שביל השרון עצמו סיימנו, כך גם את הריצות לאורך החוף (אם כי אישית לא השתתפתי בכל הריצות) אבל בריצות על שביל ישראל נתקענו. רוב השביל, במיוחד החלק הדרומי שלו, דורש הערכות לוגיסטית של לפחות יומיים בכל פעם, אך עדיין יש מספר קטן של קטעים שכל אחד מהם ניתן לביצוע חד יומי. יתכן שאת הקטעים הקרובים יותר שחסרים לנו נתחיל לרוץ בקרוב אך אני סקפטי לגבי השלמת השביל כולו. הזמן יגלה.
החיים כפי שהם משתקפים בבלוג
אני כותב על כל יעד שהושלם, ולכן שני היעדים שטרם בוצעו יזכו לרשימה, וכך גם עוד ארבעה יעדים מהעבר שהושלמו טרם תחילת הכתיבה בבלוג, אם כי רובם לא מרגשים במיוחד, לדעתי. בסיום הפרק הזה של חמישים יעדים מסוקרים, הייתי רוצה לעבור על כל מה שקרה בשנים האחרונות ולכתוב כמה סיכומים. מאיזה יעדים אני מרוצה יותר ומאילו פחות, איזה הפתיעו לטובה ואיזה אכזבו, איך המסע הזה שינה אותי ומה למדתי ממנו, ומה אני לוקח מהניסיון שלי לרשימה הבאה. כשהכנתי את הרשימה לפני כשבע שנים חיפשתי רשימות דומות באינטרנט ואני מקווה שסיכום כזה יועיל לאחרים שרוצים לכתוב רשימה משלהם. אני מעריך ששלב הסיכומים יסתיים בתחילת 2023 או אולי מעט קודם.
על הרשימה הבאה, כשתהיה כזו, אני לא מתכוון לכתוב כאן. זה לא אומר שלא אכתוב בכלל על יעד כזה או אחר, אבל רוב היעדים ישארו בתחום של חיי שלא מסוקר כאן. בפועל, זה אומר שהכתיבה בבלוג תתמעט מאוד. אני נהנה מהכתיבה, אבל היא לוקחת המון זמן. רשימה שאני כותב לוקח אולי חמש דקות לקרוא, אבל הכתיבה לעיתים אורכת שעות. אשמח לקבל את הזמן הזה בחזרה. כשהתחלתי את הרשימה, לא חשבתי לחשוף אותה כאן בפרוטרוט. לבלוג יש כמה קוראים בודדים קבועים ויש לכל היותר מספר קטן של רשימות שהגיעו לתפוצה של עשרות אנשים, אבל זה עדיין האינטרנט וכל מה שכתוב שם פוטנציאלית יכול להגיע לכל העולם. כשהתחלתי את הכתיבה כאן התחייבתי לעצמי לחשוף בהדרגה את כל היעדים, אבל את הרשימה הבאה אני מעדיף לשמור ברובה לעצמי.
בבלוג כתבתי גם על ריצות מעניינות, לרוב בליווי תמונות מאותן ריצות, ובהחלט יתכן שהחלק הזה ימשיך. מטבע הדברים, הריצות המעניינות הן לא דבר שבשגרה, כך שמדובר על נפח כתיבה ופרסום נמוך. אפשר לנסות להעריך מה יקרה בעתיד אבל אי אפשר לחזות אותו במדוייק, אז בהחלט יתכן שבעתיד יהיו לי תחומי עניין אחרים שאחליט שאני רוצה לכתוב עליהם בפלטפורמה הזו. ואולי לא.
זה לא פוסט פרידה, הרשימה עוד לא הסתיימה וגם אחריה הכתיבה כנראה לא תפסק לחלוטין, רק תהפוך למאוד ארעית. 137 רשימות שכבר נכתבו (כולל זו) ועוד כמה שצפויות להיכתב בעתיד נמצאות כאן כדי להישאר ולתעד את מסע עצמי שהתחיל בשעשוע והפך למשהו גדול בהרבה.
