מסכמת בתנאים קשים

בסוף השבוע היתה אמורה להיות הריצה המסכמת שלנו. "אמורה" כי היא לא התקיימה במועד המתוכנן. תחזית מזג האויר לשבת היתה סוערת במיוחד, והחלטנו לדחות את הריצה ליום שני.  בדיעבד, ביום שבת היו רוחות חזקות וירד גשם לפרקים, פחות דרמטי מהתחזית אבל לא תנאים אידיאלים לריצה ארוכה. בנוסף, איילת חלתה כך שממילא הריצה נועדה להידחות.

התחזית ליום שני היתה יום קר במיוחד, אבל בהיר. קבענו לשמונה בבוקר, לא שעה אידיאלית אידיאלית להתחיל ריצה של מעל שלוש שעות, כך שהצפי לסיום הוא לקראת הצהריים. כדי לחסוך בלוגיסטיקה, ויתרנו על הנסיעה לפארק הירקון והתחלנו את הריצה מתוך כפר סבא, מה שאומר הרבה עליות במסלול. יחד עם העובדה שאיילת עדיין הייתה על אנטיביוטיקה, סיכמנו שפשוט נרוץ את המרחק המיועד של 36 ק"מ, בלי להקפיד על קצב הריצה. בדרך כלל ההחלטות האלו נכתבות על הקרח ואנחנו דוהרים על המסלול, אבל הפעם התנאים החיצוניים הכתיבו מציאות קשוחה יותר. בנוסף, איילת מצאה מאמר שקבע שכל האסטרטגיה שלנו בה רצנו בקצב התחרות כלל אינה נכונה, ולמעשה האימונים צריכים להיות בקצב איטי יותר.

יום שני באמת היה יום קר במיוחד, אבל ממש לא בהיר. כשיצאתי לנקודת המפגש התחיל טפטוף, וכמעט כל הריצה היתה בגשם קל. יצאנו לדרך ומייד עצרנו. ג'ל אנרגיה של איילת נפל, והיא דרכה עליו והוא נקרע. זה סימן למזל רע, במיוחד אם אתה ג'ל אנרגיה. חזרנו לרוץ לעוד פחות משלוש מאות מטרים ונעצרנו ברמזור אדום. שוב חזרנו לרוץ ושוב רמזור. תזכורת כואבת להבדל בין ריצה בפארק לבין ריצה בעיר, ובפרט, ריצה בשעות העומס באמצע שבוע לעומת ריצה בשבת. שני הקילומטרים הראשונים היו איטיים במיוחד בשל כל ההפרעות האלו, אבל בהמשך היו פחות צמתים עמוסים לחצות, והקצב השתפר, כך שרצנו רק מעט יותר יותר איטי מבשבועות הקודמים.

מסלול הריצה המסכמת

הריצות הארוכות הקודמות שלנו בכפר סבא כללו הקפה שחופפת בחלקה למסלול של מרוץ כפר סבא, שהוא מסלול בן עשרה קילומטרים. כדי להגיע למרחק הרצוי בלי לרוץ במעגלים אנחנו מוסיפים ביקור בישוב הסמוך, צופית, גיחה לבית ברל ומעבר בשכונת המגורים שלי, שנמצאת מחוץ למסלול המרוץ. יחד עם חזרה על חלק ממסלול מרוץ כפר סבא כדי לחזור לנקודת ההתחלה, הגענו למרחק הרצוי בפעמים קודמות. הפעם זה לא הספיק והוספנו הקפה של רעננה, על שני הרחובות הארוכים שבה, וייצמן ואחוזה. 

אני לא אוהב לרוץ ברעננה כי העליות בה יותר מאתגרות מאלו של כפר סבא. בנוסף, אחרי רגיעה מסויימת מעצירות בצמתים עמוסים, הגענו לרחוב אחוזה ברעננה שהוא עתיר צמתים, עמוס בתנועה שמחייבת עצירה בהם, ובנוסף מלא באנשים שמתעקשים לשוטט על המדרכות בלי להבין שהם מפריעים לזוג רצים בריצה המסכמת שלהם למרתון תל אביב.

סיימנו את רעננה, ונותרו לנו עוד מספר קילומטרים בכפר סבא. תוך כדי ריצה ניסינו לתכנן מסלול שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה בדיוק בסוף הריצה, אבל התכנון היה לקוי ולנקודת ה-36 ק"מ הגענו בערך במרחק קילומטר מהמקום שבו התחלנו. הכרזתי בקול שמכאן זו ריצת שחרור, והורדנו קצב, מה שממילא היה קורה כי העליה שרצנו בה הפכה להיות יותר ויותר תלולה. כשש מאות מטרים לתוך "ריצת השחרור" נתקלנו ברמזור אדום ואיילת הכריזה שהיא עוצרת את השעון, מה שהוביל לסיום הריצה.

סיימנו. הריצות הארוכות מאחורינו ונשאר לרוץ מרתון עוד שבועיים וחצי. למרות כל ההפערעות מסביב, קצב הריצה הממוצע שלנו היה חמש וחצי דקות לקילומטר, לא רחוק מקצב ה-5:20 שאנחנו מכוונים אליו בדרך כלל. סיימתי את הריצה קצת עייף, עם שרירים כואבים ובלי אמונה שאני יכול להמשיך ככה למרחק של מרתון מלא, אבל גם הריצות הקודמות היו כאלו, ובכל זאת המרחק גדל משבוע לשבוע. מרתון תל אביב, הנה אנחנו באים.