עם קצת מתיחה של הכללים, יעד מספר 16 ברשימת היעדים הוא היעד ה-23 24 (עריכה: 6.6.2020) שאני משלים.
כלוא בבית עם הנחיות מאוד מגבילות לגבי יציאה החוצה, היעדים שתכננתי לבצע מתוך הרשימה נמצאים בהקפאה. חלק מהיעדים היו מתוזמנים לארוע מסויים או לתקופה מסויימת של השנה, וברגע שכל העולם עצר מלכת לא ברור מה יעלה בגורלם של היעדים האלו. עכשיו אני ממש מצטער שאין לי יעד של להיות נוכח במגפה עולמית.
עברתי מחדש על הרשימה וחיפשתי מה מתוך היעדים אפשר לבצע מהבית. האמת שיש כמה יעדים כאלו, חלקם אפילו ממש פשוטים לביצוע, הבעיה היא שהם דורשים איזשהו מינימום של זמן איכות בלי הפרעה, וזה ממש לא המצב כאן. חמישה אנשים, כולל ילדה בגיל הגן, כלואים במרחב סגור אחד. לא הייתי אומר שאין רגע שקט, כי עובדה שמצאתי זמן לכתוב את הרשומה הזו, אבל לקח לי כמה ימים להשלים אותה. היעדים שלי זקוקים ליותר מאוסף פרקי זמן מקוטעים של זמן. לפחות יום אחד שאני לבד בבית בלי הפרעות, וברוב היעדים האלו לפחות מספר ימים עם כמה שעות נקיות בלי הפרעות בכל אחד מהם. בעבר היו הזדמנויות להשלים את היעדים האלו, אבל לפחות את הקלים מביניהם העדפתי לדחות, כדי לעודד את עצמי להתמקד ביעדים קשים יותר. ובכן, עכשיו אני תקוע גם עם היעדים האלו וגם עם היעדים הקשים יותר.
והנה, דווקא יעד שלא סימנתי בתור אופציה לביצוע מהבית, הגיח בהפתעה. אני לפעמים מתיחס לסדר של היעדים ברשימה, שמשקף בערך את הסדר שבו כתבתי אותם. היעד שהושלם מדורג 16 מתוך 50, זה אומר שלא הייתי צריך לחשוב הרבה לפני שרשמתי אותו ברשימה. מצד שני, דווקא מהחלק העליון של הרשימה, ובמיוחד מהעשיריה השניה, רשימת היעדים שהושלמו די דלילה. יש לזה כמה סיבות, כמו יעדים שדורשים לוגיסטיקה מורכבת כמו טיסה לחו"ל שנמצאים בחלק העליון, היעדים הקלים מדי שהעדפתי לא למהר לבצע, ובמקרה של היעד הנוכחי, יעדים שמאז שכתבתי אותם לפני ארבע שנים כבר פחות מתחשק לי לבצע אותם.
היעד שהושלם נושא את הכותרת המאוד מוזרה הבאה: "לקבל רשות דיבור (כולל שאלה) בישיבת בעלי מניות של חברה בורסאית". תסכימו איתי שבכל רשימות היעדים שמישהו אי פעם כתב, הרשימה שלי היא היחידה בעולם עם יעד כזה. הרקע ליעד הזה הוא תיק ההשקעות שלי ושל אשתי, שאני מנהל, וכבר לא מעט שנים מושקע בחלקו הגדול במניות שאני בוחר. מי שבוחר מניות בעצמו מתיימר להבין בחברות שהוא משקיע בהן, ואני מודה שההבנה שלי היא פחותה ממה שהייתי רוצה, כי אני לא מוצא את הזמן ואת הסבלנות לעשות דברים כמו לקרוא דוחות כספיים לעומק.
היעד הזה שייך למשפחה של יעדים בהם אני מנסה באופן לא מחייב לשנות את ההרגלים שלי. "באופן לא מחייב" אומר שהיעד מנוסח כך שלמרות שאני מקווה להתמיד בפעולה שהוא דורש, אני לא חייב אם אני מחליט שזה לא מתאים לי. בחזון שהיה לי כשכתבתי את היעד, רציתי להשקיע במחקר שוק וסימנתי כנקודת הישג לקחת חלק פעיל בישיבת בעלי מניות. חוץ מזה, לפני המון שנים השתתפתי (כשומע בלבד) בישיבה של בעלי אגרות חוב אז משם קיבלתי את הרעיון. מצד שני, נתתי לעצמי כמה הנחות ביעד הזה, כדי לא להתחייב למשהו שאני לא רוצה. ראשית, מדובר בפעולה חד פעמית ולא במשהו מתמשך. שנית, לשאול שאלה זה יותר קל מלשאת נאום חוצב להבות, אז אישרתי לעצמי גם את זה.
הזמן עבר, ולא עשיתי שום דבר עם היעד הזה. הזמן שהשקעתי בללמוד להכיר לעומק את החברות שאני מחזיק מניות שלהם המשיך להיות לא מספק לטעמי, וכמובן שלא הלכתי לשום ישיבה. מדי פעם ניסיתי לבדוק מתי יש אסיפות של בעלי מניות, וגיליתי ממצאים בעייתיים. בחברות שבדקתי אכן היתה ישיבה שנתית, ובכל פעם שראיתי הודעה על ישיבה כזו היא היתה במועד שלא היה נוח לי. בישיבה השנתית מאשרים דברים דברים שהם על פניו חשובים, כמו חידוש מדיניות תגמול, דירקטורים וכו', אבל לא דברים שהיה לי דיעה מוצקה לגביהם, שתצדיק להגיע לישיבה ולהגיד משהו. נוסף על כך, את ההצבעה אפשר לבצע באופן מקוון בלי להגיע בכלל. בקיצור, יש אסיפות אבל סדר היום שלהם לא היה מה שחיפשתי.
אני מנוי על שירות ששולח לי מיילים כשיש אירועים בחלק מהחברות בהן אני מושקע, ולפני כמה ימים קיבלתי הודעה על פרסום דוחות שנתיים ושיחת ועידה באחת מהחברות שאני מושקע. למרות שבהמשך הפוסט יש מידע שמאפשר לגלות בדיוק באיזה חברה מדובר, אני מעדיף לא לכתוב את השם שלה כאן כדי שהדברים לא יתפרשו כהמלצה לקניה או מכירה. זו חברה שאני מושקע בה הרבה שנים, וכבר תקופה ארוכה זו האחזקה הכי גדולה שלי. יש לי הערכה רבה למנכ"ל ומייסד החברה, שלדעתי נוהג בשקילות וצניעות באופן חריג בנוף הטייקונים מלאי האגו.
כאן עשיתי לעצמי שתי הנחות ביעד שלי. ראשית, שיחת ועידה היא לא בדיוק פגישה. שנית, היות שלא מצביעים על שום דבר, האירוע פתוח לכולם ולא רק לבעלי מניות, למרות שאני מנחש שהייתי המשקיע הפרטי היחיד בשיחה בשיחה הזו. כשעה לפני השיחה פורסמו הדוחות הכספיים ומצגת למשקיעים. קראתי אותם ברפרוף והצלחתי לחשוב על כמה דברים שהייתי רוצה לשאול את ההנהלה, כשבאמת אכפת לי מהתשובה.
השיחה היתה מאוד מעניינת. דיברו מנכ"ל החברה ואחד הסמנכ"לים, ומטבע הדברים הם התמקדו במשבר העולמי בהשפעת הקורונה, ומדוע לדעתם החבה תעמוד בו בכבוד (בגיבוי נתונים מספריים ובדיקות שנעשו כדי להצדיק את ההערכה שלהם). כשהגיע חלק השאלות, בחרתי להשאיר את השאלות על אקטואליה ומשבר הקורונה לאחרים ובחרתי בשאלה יבשה יחסית, על אחזקה של החברה שלא הוזכרה בסקירה. אני מצרף הקלטה של השיחה, בקישור כאן, כשהשאלה שלי מתחילה ב-30:13.
לאחר מעשה ובלי קשר לרשימת היעדים, אני מאוד שמח שלקחתי חלק בשיחת הועידה. למרות שזה ברור שמנהלי חברה צריכים לתת דין וחשבון לבעלי המניות, בתור משקיע פרטי שהאחזקה שלו רחוקה מלהיות נתח משמעותי בחברה, אני (ולא רק אני) נוטה לשכוח את זה. לומדים הרבה מלהקשיב לבכירי החברה מסבירים על העבודה שלהם. לא כל החברות מתייחסות באופן מכובד למשקיעים שלהן, או מתיחסות אליהם בכלל, אבל יש כאלו שכן. אני לא יודע אם באמת אתמיד בזה, אבל בהחלט מעניין אותי לשמוע שיחוות נוספות שאלו.
בזמן העבודה על הפוסט הזה ראיתי שלפחות החברה שהשתתפתי בשיחת ועידה שלה גם ערכה בעבר כנס משקיעים שנתי, שזה בעצם מה שחיפשתי להשתתף בו, אבל לא פרסמה הודעה על כך לבורסה. לדעתי המארגנים הזמינו בעיקר משקיעים מוסדיים, אנליסטים ואולי גם משקיעים פרטיים לפי רשימת מקורבים פנימית שלהם, שלא ברור איך משתחלים לתוכה. לפי התמונות זה היה ארוע גדול ולא בדיוק המקום להידחף בו כדי לקבל רשות דיבור, אבל את היעד כבר השלמתי, ומה שבאמת מעניין היה להקשיב, ולא להידחף לקדמת הבמה.
היעד הזה שייך למשפחה של יעדים בהם אני מנסה באופן לא מחייב לשנות את ההרגלים שלי. "באופן לא מחייב" אומר שהיעד מנוסח כך שלמרות שאני מקווה להתמיד בפעולה שהוא דורש, אני לא חייב אם אני מחליט שזה לא מתאים לי. בחזון שהיה לי כשכתבתי את היעד, רציתי להשקיע במחקר שוק וסימנתי כנקודת הישג לקחת חלק פעיל בישיבת בעלי מניות. חוץ מזה, לפני המון שנים השתתפתי (כשומע בלבד) בישיבה של בעלי אגרות חוב אז משם קיבלתי את הרעיון. מצד שני, נתתי לעצמי כמה הנחות ביעד הזה, כדי לא להתחייב למשהו שאני לא רוצה. ראשית, מדובר בפעולה חד פעמית ולא במשהו מתמשך. שנית, לשאול שאלה זה יותר קל מלשאת נאום חוצב להבות, אז אישרתי לעצמי גם את זה.
הזמן עבר, ולא עשיתי שום דבר עם היעד הזה. הזמן שהשקעתי בללמוד להכיר לעומק את החברות שאני מחזיק מניות שלהם המשיך להיות לא מספק לטעמי, וכמובן שלא הלכתי לשום ישיבה. מדי פעם ניסיתי לבדוק מתי יש אסיפות של בעלי מניות, וגיליתי ממצאים בעייתיים. בחברות שבדקתי אכן היתה ישיבה שנתית, ובכל פעם שראיתי הודעה על ישיבה כזו היא היתה במועד שלא היה נוח לי. בישיבה השנתית מאשרים דברים דברים שהם על פניו חשובים, כמו חידוש מדיניות תגמול, דירקטורים וכו', אבל לא דברים שהיה לי דיעה מוצקה לגביהם, שתצדיק להגיע לישיבה ולהגיד משהו. נוסף על כך, את ההצבעה אפשר לבצע באופן מקוון בלי להגיע בכלל. בקיצור, יש אסיפות אבל סדר היום שלהם לא היה מה שחיפשתי.
אני מנוי על שירות ששולח לי מיילים כשיש אירועים בחלק מהחברות בהן אני מושקע, ולפני כמה ימים קיבלתי הודעה על פרסום דוחות שנתיים ושיחת ועידה באחת מהחברות שאני מושקע. למרות שבהמשך הפוסט יש מידע שמאפשר לגלות בדיוק באיזה חברה מדובר, אני מעדיף לא לכתוב את השם שלה כאן כדי שהדברים לא יתפרשו כהמלצה לקניה או מכירה. זו חברה שאני מושקע בה הרבה שנים, וכבר תקופה ארוכה זו האחזקה הכי גדולה שלי. יש לי הערכה רבה למנכ"ל ומייסד החברה, שלדעתי נוהג בשקילות וצניעות באופן חריג בנוף הטייקונים מלאי האגו.
כאן עשיתי לעצמי שתי הנחות ביעד שלי. ראשית, שיחת ועידה היא לא בדיוק פגישה. שנית, היות שלא מצביעים על שום דבר, האירוע פתוח לכולם ולא רק לבעלי מניות, למרות שאני מנחש שהייתי המשקיע הפרטי היחיד בשיחה בשיחה הזו. כשעה לפני השיחה פורסמו הדוחות הכספיים ומצגת למשקיעים. קראתי אותם ברפרוף והצלחתי לחשוב על כמה דברים שהייתי רוצה לשאול את ההנהלה, כשבאמת אכפת לי מהתשובה.
השיחה היתה מאוד מעניינת. דיברו מנכ"ל החברה ואחד הסמנכ"לים, ומטבע הדברים הם התמקדו במשבר העולמי בהשפעת הקורונה, ומדוע לדעתם החבה תעמוד בו בכבוד (בגיבוי נתונים מספריים ובדיקות שנעשו כדי להצדיק את ההערכה שלהם). כשהגיע חלק השאלות, בחרתי להשאיר את השאלות על אקטואליה ומשבר הקורונה לאחרים ובחרתי בשאלה יבשה יחסית, על אחזקה של החברה שלא הוזכרה בסקירה. אני מצרף הקלטה של השיחה, בקישור כאן, כשהשאלה שלי מתחילה ב-30:13.
לאחר מעשה ובלי קשר לרשימת היעדים, אני מאוד שמח שלקחתי חלק בשיחת הועידה. למרות שזה ברור שמנהלי חברה צריכים לתת דין וחשבון לבעלי המניות, בתור משקיע פרטי שהאחזקה שלו רחוקה מלהיות נתח משמעותי בחברה, אני (ולא רק אני) נוטה לשכוח את זה. לומדים הרבה מלהקשיב לבכירי החברה מסבירים על העבודה שלהם. לא כל החברות מתייחסות באופן מכובד למשקיעים שלהן, או מתיחסות אליהם בכלל, אבל יש כאלו שכן. אני לא יודע אם באמת אתמיד בזה, אבל בהחלט מעניין אותי לשמוע שיחוות נוספות שאלו.
בזמן העבודה על הפוסט הזה ראיתי שלפחות החברה שהשתתפתי בשיחת ועידה שלה גם ערכה בעבר כנס משקיעים שנתי, שזה בעצם מה שחיפשתי להשתתף בו, אבל לא פרסמה הודעה על כך לבורסה. לדעתי המארגנים הזמינו בעיקר משקיעים מוסדיים, אנליסטים ואולי גם משקיעים פרטיים לפי רשימת מקורבים פנימית שלהם, שלא ברור איך משתחלים לתוכה. לפי התמונות זה היה ארוע גדול ולא בדיוק המקום להידחף בו כדי לקבל רשות דיבור, אבל את היעד כבר השלמתי, ומה שבאמת מעניין היה להקשיב, ולא להידחף לקדמת הבמה.
