בזמן שהגיטרה שלי מיבבת בעדינות

יעד מספר 17 ברשימה הפך ליעד ה-49 שהשלמתי, כבר לפני ארבעה חודשים. כבר אז היה נראה לי שהרף שהצבתי לעצמי ליעד היה נמוך מדי ורציתי למשוך אותו עוד קצת לפני שאתעד אותו כאן. בינתיים יצאנו מהדירה לשיפוץ ארוך וההתקדמות ביעד (מעבר לרף המינימום שכבר חציתי אתו) הוקפאה. אני מרגיש שמשכתי את הכתיבה יותר מדי זמן, אז הנה לעיונכם היעד שהחזיק מעמד עד סוף הרשימה: ללמוד גיטרה חשמלית. הרף שהצבתי לגבי "ללמוד" היה חמישה שיעורים, כולל שיעורי אונליין / יוטיוב וכו', כדי לאפשר לי לסיים את היעד מוקדם אם אחליט שההתנסות הזו לא מתאימה לי, אבל כמובן שקיוויתי לעשות יותר מהמינימום.

יש לי קצת רקע בנגינה בפסנתר, אבל לא ממש בגיטרה, ובאחת חשמלית לא יצא לי לגעת מעולם. עם כל הכבוד לנגינה קלאסית או לשירים מסביב לקומזיץ, האפשרות לעשות המון רעש בחשמלית היא מה שקסמה לי. בהתחשב בעובדה שאפילו גישה לחשמלית לא היתה לי, ניסחתי את היעד כך שהדגש יהיה על התנסות. ברור שאחרי חמישה שיעורים לא מתחוללים ניסים, בוודאי אם ה"שיעורים" הם סרטונים מוקלטים ולא מורה בשר ודם, אבל אפילו נקודת ההתחלה הזו היא זינוק בשבילי.

גיטרה חשמלית לא היתה לי בבית, אבל גיטרה קלאסית כן. הגיטרה שייכת לגיסתי, שניסתה ללמוד לנגן והתיאשה, וכשעשתה רילוקיישן, נטשה אותה אצלנו בבית. זו גיטרה "למתחילים" שמתהדרת בחתימות של מאור כהן וחברי להקת מוניקה סקס, ושכבה ללא שימוש אצלנו. במשך תקופה ארוכה התלבטתי אם לקנות "חשמלית למתחילים" או לחפש מציאות (שאין) בשוק היד שניה, ולא הגעתי למסקנה. אם אקנה משהו, אז אתקע איתו, ולכן רציתי משהו קצת יותר upscale מקיט למתחילים. מצד שני, נרתעתי מלהוציא סכומים גבוהים על משהו שאין לי יכולת להעריך אם הוא מתאים לי.

זו הגיטרה

נסו לזהות את החתימות

כך היעד נדחה עוד ועוד, עד שהחלטתי שבינתיים, אשתמש בגיטרה הקלאסית. מבחינת היעד, אני לא סופר את השיעורים האלו, אבל בכל מקרה תכננתי להשקיע יותר מהמדד של חמישה שיעורים. ביעד המוזיקלי הקודם, של רענון היכולות שלי בפסנתר, כתבתי שביקרתי במשרדים של joytunes, מה שהוביל לשימוש באפליקציה שלהם ללימודי פסנתר, עד שהחלטתי להמשיך בלעדיה. מה שלא כתבתי שם הוא שהביקור היה כדי להתנסות באפליקציה שלהם ללימודי גיטרה. בביקור עצמו מאוד נהניתי מהשימוש בה, אבל אחרי היעד של הפסנתר החלטתי שאני מעדיף לנסות להסתדר בלעדיה ולתת הזדמנות למשהו אחר. בכל מקרה, יש להם פרסומות נהדרות, וזו האהובה עלי:

מה שהפריע לי כשלמדתי דרך אפליקציה, פרט לעובדה שהפיצ'ר המרכזי, העובדה שהאפליקציה "מקשיבה" לנגינה, לא מספיק יציב, הוא שלא הרגשתי שאני מנגן, אלא עוקב אחרי הוראות. אם אני מצליח "לשכנע" את האפליקציה שפרטתי נכון, אני עובר לשלב הבא, אבל זה לא באמת נשמע מלודי, ובעצם אני צריך להמשיך להתאמן על אותו קטע עד שהוא גם ישמע טוב יותר. כנראה שמורה אנושי שנותן פידבק הוא הפתרון המועדף, אבל מכיוון שבשלב הזה רק העברתי זמן עם גיטרה קלאסית עד שאמצא חשמלית, נשארתי בעולם של הפתרונות בחינם.

יש המון מדריכים אינטרנטיים לנגינה של שירים שונים, וחיפוש שעשיתי העלה שמות של שני חברה שנחשבים בתחום, מאוסטרליה Justin Guitar ומאנגליה Andy Guitar. כל אחד מהם מחזיק אתר עם כמות אדירה של תוכן, מחולקת לקורסים שונים, כשחלק מהחומר פתוח לשימוש חופשי. התחלתי מג'סטין, והורדתי את האפליקציה שלו. החלק הראשון של הקורס למתחילים היה בחינם, ובו לומדים שלושה אקורדים (בניגוד לסרטון של ג'ויטיונס מלמעלה, אקורד D הוא *כן* אחד מהם). ללמוד את האקורדים לא היה החלק הקשה, אלא לשלוט במעברים ביניהם. היו באפליקציה כמה שירים שאפשר לנגן ברקע שלהם, אבל כשכל מה שיש הוא פריטה פשוטה, זה לא הרגיש לי שאני מנגן משהו, אלא רק מצטרף מדי פעם לפי הוראות. הפריטה שלי לבד לא נשמעת כמו הקצב של השיר, ולא (רק) בגלל שאני מספיק טוב, אלא בגלל שהחלק שאני אמור לנגן עבר פישוט עד שהוא כבר לא מזכיר את המקור.

(בסרטון מעל: שיעור לדוגמה של ג'אסטין)

החלק החינמי הסתיים ועלתה השאלה "מה עכשיו?". שאלתי את עצמי מה אני מצפה מהיעד הזה. ראשית, עדיין לא היתה גיטרה חשמלית בתמונה. שנית, ציפיתי שאוכל לנגן משהו שבאמת ישמע כמו מנגינה. להחליף בין שני אקורדים במרווחים קבועים לפי הוראות פשוט לא מזכיר שום שיר. מה אני רוצה לנגן? התחלתי להיזכר בריפים ידועים ולנסות לחשוב אם קל לנגן אותם. באינטרנט אפשר למצוא תווים וטאבולציה לכל דבר, רק צריך לחפש ואז לנסות. במשך תקופה ארוכה עצרתי כאן ולא המשכתי לנגן, עד שנפלה לידי גיטרה חשמלית.

הרבה לפני כל הסיפור הזה, נזכרתי שיש לדוד שלי גיטרה חשמלית שהוא לא משתמש בה. הוא עבר לארצות הברית והגיטרה נשארה בארץ. הבעיה היא שעד שנזכרתי לבקש, הגיטרה יחד עם כל תכולת הדירה שלהם עברה לאכסון לטווח ארוך ולא היה ניתן להגיע אליה. רק אחרי תקופה ארוכה היא יצאה מהמחסן ועברה אלי. זוהי גיטרת Fender אמריקאית משנות השמונים. הדגם, Bullet הוא דגם פחות מוכר שאינו מיוצר יותר. במקור זו היתה גיטרת low cost, אבל כדגם שהופסק ובהתחשב בעובדה שמדובר בסדרה אמריקאית, היא בהחלט מושכת מבטים. הגיטרה הגיעה עם מגבר Rolland מאובק, שלאורך ביצוע היעד מילא את מטרתו, אם כי לא הייתי מאוד מרוצה ממנו.

איזו יפייפיה

ראשית, עוד לפני שניסיתי לנגן בה, לקחתי אותה לבדיקה, כיוונונים ושיפוצים. לאחר מכן, החלטתי לנסות ללמוד קצת לבד קטע מוכר. הפתיח של Stairway to Heaven הוא הקטע המפורסם ביותר שמתחילים מנסים לנגן, עד כדי כך שהפך למיתוס מרוב כמה שהוא מאוס. עם זאת, אני אישית פחות מתחבר לשיר וחיפשתי משהו אחר.

הקטע השני הכי מפורסם ופופולרי עד כדי מיאוס אצל גיטריסטים מתחילים הוא הריף של House of the Rising Sun. באותו זמן השיר חזר לכותרות כשהילטון ולנטיין, הגיטריסט של להקת ה-Animals, נפטר. נזכרתי כמה שאני אוהב את המנגינה הזו עם הפריטה המיוחדת והחלטתי שזה יהיה הדבר. יש לא פחות מחמישה אקורדים שונים בריף הזה ואחד מהם, אקורד F, קשה במיוחד. תקופה ארוכה הייתי מרים את הגיטרה מדי פעם רק כדי לחרוק שיניים בריף הזה, ועוד כמה יותר פשוטים כמו הפתיח של Plush (Stone Temple Pilots) וכמובן הריף של Smoke on the Water.

אחרי תקופה ארוכה של בזבוז זמן, נזכרתי שבעצם לא לקחתי שיעורים כמו שדרשתי מעצמי ביעד. אחרי כל האפליקציות למיניהן, אני מחזיק בדיעה שמורה בשר ודם עדיף. עם זאת, החלטתי לתת הזדמנות למורה הוירטואלי השני, Andy Guitar. אחד הדברים שמצא חן בעיני אצלו הוא שהוא כותב במפורש שהוא מתחבר הרבה יותר לגיטרה חשמלית. ההשראה שלו, עוד כשהיה ילד, היא לא גיטריסט מפורסם כמו אדי ואן הלן או סנטנה, אלא הקטע מ"בחזרה לעתיד" שבו מארטי מקפליי שוחט את Johnny B-Good. הכנות בוידוי הזה קנתה אותי, יחד עם העובדה שהוא הציע קורס מתחילים שמכוון לגיטרה חשמלית. בראייה לאחור, מרטי מקפליי נראה לחלוטין לא אמין, אבל גם אני ב-1985 הרגשתי בדיוק כמו בתיאור של אנדי על עצמו כילד.

עשיתי את השיעורים שלו. היחידה למתחילים מחולקת לעשרה שיעורים קצרים כשבכל אחד הוא מלמד משהו אחר. לא רק אקורד ועוד אקורד, אלא ממש מיומנות חדשה כל פעם: פעם זה אקורד, פעם זה אקורד פתוח (power chord), סגנון פריטה אחר וכו', כשבסוף כל סרטון מנגנים יחד איתו קטע קצר. חמשת החלקים הראשונים של הקורס הזה היו חופשיים, אבל בסיומם החלטתי להשקיע "דמי רצינות" ולשלם על מנוי לתוכן שלו. השלמתי את כל הקורס כשבשלב הזה בעצם מילאתי אחרי דרישות המינימום של היעד שלי. זה היה בדצמבר האחרון, אבל אישית הרגשתי שאני צריך עוד שיעורים ממנו. במקביל המשכתי להתאמן על הריף של "בית השמש העולה", ונראה לי שזייפתי אותו כבר מיליון פעם לפחות.

(בסרטון מעל: שיעור לדוגמה של אנדי)

עברתי לקורס מתחילים הכללי באתר של אנדי. למרות שעל פניו מדובר בדברים שאני כבר יודע, קראתי תגובות של משתמשים אחרים שכתבו שהחזרה ליסודות הועילה להם, ומהחוויה שלי אני מסכים איתם. הקורס מתחילים מחולק לכמה "פרקים", כשכל פרק חתוך לכמה שיעורים, ובכל אחד יש דגש אחר: אקורד חדש, חיבור שלו לאקורד שכבר מוכר, פריטה חדשה, המלצה לתרגול שוטף, טיפים מתקדמים וכו'. בסרטונים, אנדי אומר משהו בסגנון "בשלב הזה אני ממליץ להתאמן בעזרת השירים האלו והאלו". בהתחלה זה הרגיש כאילו הוא מנפנף אותי וזורק אותי להסתדר לבד, אבל אז גיליתי שיש לו מדריך מוקלט לכל אחד מהשירים האלו שמאפשר בהתחלה להתאמן במקביל להקלטה שלו, ורק אז לעבור לנגן מול השיר המקורי ביוטיוב. בנוסף, לרוב כדי לנגן שיר לא מספיק ללמוד רצף אחד של אקורדים ולחזור אליו לאורך כל השיר, כי יש בשיר מעברים ושינויים, והוא על פי רוב מלמד גם אותם, או לפחות גרסה מפושטת שלהם. זה עוזר להרגיש שבאמת מנגנים את רצועת הקצב של השיר.

לפני כחודשיים קצת נתקעתי. ראשית, הגעתי לשלב בשיעורים שאני קצת מתקשה, בגלל אקורד G הידוע לשמצה. האקורד עצמו הוא לא הבעיה אלא לעבור ממנו ואליו חזרה מאקורדים אחרים באופן נקי. אם עד עכשיו יכולתי להמשיך לסרטון הבא של אנדי למרות שהטכניקה שלי לא מהוקצעת, כרגע ברור שאני צריך לעצור את ההתקדמות ולהתמקד בלשפר את מה שלמדתי עד עכשיו והדריכה במקום טיפה מורידה מהמוטיבציה. דבר שני, אנחנו בשיפוץ שיצא משליטה ובחודשיים האחרונים הגיטרות במחסן אז כל הפרויקט בהקפאה. עם זאת, סוף השיפוץ באופק ואתמול הגיטרות יצאו מהמחסן. התמונות שלהן צולמו היום על רקע השיפוץ.

בחודש ינואר החלטתי לתעד את ההישגים שלי וגם לחנוך מגבר חדש שהחליף את המגבר הישן. אני רחוק מלהיות מרוצה אבל זה הטייק הכי טוב שהצלחתי להקליט:

הריף של בית השמש העולה

שיר בשלושה אקורדים, Wild Thing. למגבר החדש יש אפקט אוברדרייב הרבה יותר מוצלח מהקודם, מה שמאפשר לעשות הרבה רעש ולהנות ממנו. השיר מתנגן ברקע אבל לפי הזיופים אפשר לדעת שמה ששומעים זה אני ולא הפלייבק.

נכון לעכשיו, זה כמעט כל הרפרטואר המאוד מוגבל שלי, ואני נאלץ להודות שההתקדמות איטית מאוד. עם האקורדים שיש לי כרגע ויכולות פריטה מתחילות יש עוד כמה שירים שאני יכול ללמוד את מנגינת הקצב שלהם, אבל אלו שאנדי הציע לא מספיק מעניינים אותי. אם וכאשר אשתלט על אקורד G יתווספו עוד כמה אופציות.

ארבעים ותשעה יעדים הסתיימו. נותר עוד אחד.