השבוע עמד בסימן של הפחתת עומסים, לקראת עליה מחודשת בשבוע הבא. עדיין היו חמישה אימונים בשבוע האחרון, אבל נפחי הריצה היו קצרים יותר. הריצה הארוכה בשבת לא היתה כל כך ארוכה, רק 12 ק"מ. שאר האימונים היו כולם באזור החד ספרתי, בניגוד לשבועות קודמים שהכילו לפחות אימון אחד מעט ארוך יותר גם באמצע השבוע.
סיומו של שבוע רגוע יחסית ונטול אירועים מהווה הזדמנות לחזור לארוע אחר מתחילת החודש, מילוי יעד מספר 40 ברשימה שלי, שהוא היעד התשעה עשר שאני משלים. לפני שאכתוב מהו היעד, מעט רקע לבחירה שלו:
בשנים האחרונות, העיסוק בריצה, גם אם באופן חובבני, הוא מרכיב משמעותי בחיי. המעבר מחוסר תנועה לעיסוק שוטף בספורט הביא לירידה במשקל ולכן לשיפור בריאותי שמתבטא גם בהפחתה בכאבי גב וגם במדדים רפואיים כמו רמת כולסטרול. השיפור בכושר הגופני מאפשר לי לעשות דברים שלא היו אפשריים בעבר כמו להגיע ברגל למקומות אליהם הייתי בעבר נוסע במכונית. הירידה במשקל מתבטאת גם בחיטוב שמשפיע על דימוי גוף. אני לא איש של ים ובריכה אבל במקרים המאוד נדירים שאני נמצא בהם, הנכונות שלי להוריד חולצה בציבור עלתה מאוד.
היות שהריצה הפכה להיות לתחביב כל כך דומיננטי, כמעט דרך חיים, אין פלא שברשימת היעדים יש מספר יעדים שקשורים לריצה. עם זאת, יוצא לי להרהר מדי פעם על כך שאני לא עושה פעילות ספורטיבית שאיננה ריצה, ומחזק שרירים אחרים בגוף. באימוני הקבוצה השבועיים שלי אנחנו עובדים מעט על שרירי ליבה, אבל מדובר על כמה דקות בשבוע ואני ממש לא מסוגל לגרום לעצמי להתאמן יותר באופן עצמאי ובלי מסגרת.
מהסיבה הזו השתחלו לרשימת ה-50 שלי מספר יעדים שקשורים לספורט אך לא לריצה. המחשבה מאחורי היעדים האלו היא להתנסות בפעילות אחרת, מתוך תקווה שבחלק מהמקרים היעד יוביל לשינוי בהרגלים. גם אם לא, לפחות ההתנסות תהיה חוויה. אף אחד מהיעדים לא מציב שינוי ארוך טווח בדרך החיים, אלא יעדים מדידים בעלי רמות אתגר שונות.
באופן זה באו לעולם יעדים 39 ו-40 ברשימה. שניהם יעדים מדידים פשוטים העוסקים בתרגילי כח. יעד 39 היה מן הסתם הראשון מבין השניים שחשבתי עליו. מבחינתי הוא היה חשוב יותר, מאתגר יותר, ולכן גם הראשון מבין השניים שהושלם, לפני שנתיים. זהותו של יעד 39 תשאר בינתיים סודית. יש עוד 31 יעדים אחרים ברשימה ויותר משש שנים להשלים אותם. במהלך תקופה זו לא יחסר זמן לכבר אותו בפוסט נפרד. יעד מספר 40 נכתב "על הדרך" כדי להגדיל את הרשימה המתהווה, ונשמר בתור ייעד לא קשה מדי להשגה עד שהחלטתי לאחרונה להשלים אותו.
יעד מספר 40 הוא להשלים 50 שכיבות סמיכה. לא משהו מרגש במיוחד, ולמעשה משהו שהייתי מסוגל לעשות לפני הרבה שנים בתור נער, בתקופות בהן הייתי מתאמן. הבחירה במספר 50 הייתה שרירותית, מספר עגול בתחום הסביר. האסטרטגיה שלי היתה פשוט לנסות, פעם ביום, לבצע כמה שיותר שכיבות סמיכה. ברור לי שזו לא הדרך הטובה ביותר לחזק את השרירים הרלוונטים, אבל זו הדרך הפשוטה ביותר לדעת בכל יום נתון כמה אני מסוגל לעשות.
ביום הראשון עשיתי 21 שכיבות סמיכה. הייתי מרוצה מהתוצאה משתי סיבות: זה מספיק רחוק מ-50 כדי שהדרך להגיע ל-50 תהיה בעלת משמעות. מצד שני זה לא ממש רחוק. מי שרק מתחיל לבצע תרגילי כח נהנה משיפור מאוד מהיר באימונים הראשונים, עד שגרף השיפור מתישר, וכל שיפור נוסף מגיע לאחר זמן רב.
כצפוי, השיפור היה מהיר ואחרי שלושה ימים כבר הייתי ב-38, וגם קצת כאבה לי הכתף אז לקחתי יום מנוחה. בהמשך חציתי את רף ה-40 אבל השיפור כבר היה איטי, כשבחלק מהימים אני רק מצליח לשמור על התוצאה מהיום הקודם. כעבור תשעה ימים נוספים, ב-1 באפריל, אחרי יומיים על 48, הגיע יום טוב במיוחד והעמדתי את הרף על 52. ניצחון.
ההצלחה הביאה איתה גם תחושה של ריקנות. מה עכשיו? הרגשתי שהיעד נכבש מהר מדי. עכשיו אני אפסיק ואתנוון בחזרה? החלטתי שבינתיים אני ממשיך כרגיל לתרגל פעם ביום. בניגוד למגמה עד עכשיו, לא בכל יום אני מצליח לשחזר את התוצאה של היום הקודם, ויש ימים גרועים. עם זאת, יש גם ימים טובים והשיא שופר מספר פעמים ועומד כרגע על 58. אני יודע שהפעילות הזאת כשלעצמה היא לא שינוי הרגלים וזה עניין של זמן עד שאשבר ואפסיק. מצד שני, יש עוד יעדים ספורטיביים ברשימה וחלקם הוגדרו באופן שיש להם פוטנציאל להפוךלפעילות קבועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה