גב אל גב

השבועיים האחרונים עמדו בסימן אבן בנייין מתוכננת לעתיד הקרוב, מרוץ שליחים "חרמון גולן". אל תחפשו אותו בלוחות המרוצים, זהו מרוץ בארגון בקבוצה שלי ועבורה בלבד. אני עוד לא יודע כמה, איפה ולמה ארוץ שם אבל כנראה שהרבה.

שני סופי השבוע האחרונים כללו ריצות "גב אל גב" (back to back), שהן 2-3 ריצות בהפרשי זמן לא גדולים, מתוך מטרה לתרגל ריצת סיבולת ארוכות ויציאה לריצה בלי מספיק זמן להתאוששות, כפי שצפוי במרוץ עצמו. היעד האמיתי, אולטרה מרתון הערבה, עוד רחוק מאוד, כך שסך המרחקים לא מאוד גדול. הקילומטרז השבועי נותר על +60 ק"מ, ואם מחברים את כל ריצות סוף השבוע ביחד (כל סוף שבוע בנפרד), מגיעים לסביבות 35-38 ק"מ. לא מעט, אבל כבר יצא לי לרוץ יותר.

סוף השבוע הראשון כלל ריצה בערב, בבוקר שלמחרת ועוד אחת בערב הבא. הריצה האמצעית היתה של כשעתיים והאחרות קצרות יותר. ניצלתי את ההזדמנות לחזור לרוץ בשטח, ואת הריצה האמצעית, הארוכה יותר, עשיתי ביער חורשים. זהו זהו אזור עתיר עליות עם מגוון מסלולים. לא מעט ריצות שטח העברתי בחורשים, אבל הריצה של שבוע שעבר הגיעה אחרי תקופה ארוכה של העדרות. היה משמח לחזור לשם, אבל אחר כך הייתי מפורק כל היום, והריצה האחרונה של הערב, אף שהיתה קצרה ובמישורים של פארק הירקון, היתה לא קלה.

בשבוע האחרון ריצות הבק טו בק רוכזו בשתי ריצות ארוכות, חמישי בערב ושישי בבוקר, בגלל קמפינג משפחות שנשלחתי אליו. הריצה הראשונה היתה הארוכה ביותר בתוכנית הנוכחית, 24.5 ק"מ בריצה עירונית. למחרת תוכננה ריצת שטח מטעם הקבוצה שלי באזור זכרון. הריצות האלו הן רגועות מאוד, הרבה יותר איטיות מהקצב הרגיל שלי, ועם לא מעט עצירות לצורך ניווט וסגירת פערים בין הרצים. מזג האיור היה נוח, הנוף היה נהדר, וההתרסקות על הקרקע בדרך חזרה לנקודת ההתחלה היתה ממש כואבת. עם דימום מהמרפק הצלחתי לסיים את המסלול, ובבית גיליתי שגם המותן לא יצאה שלמה מהמפגש. חבול ופצוע יצאתי לקמפינג.

השבוע הקרוב עדיין כולל ריצות בק טו בק, אבל ללא ריצות ארוכות. השבוע שלאחריו מסתיים בטיפוס על החרמון.