אם זה לא במבט למרוץ, זה לא קרה

האתר מבט למרוץ הוא יוזמה יפה שפותח ומתוחזק על ידי אדם אחד בשם אילן זיסר. המטרה המוצהרת של האתר היא לאפשר לחברי קהילת הרצים לתחזק דף אישי עם תוצאות המרוצים שלהם. מאחורי "מבט למרוץ" ישנו מנוע שסורק אתרים עם תוצאות מרוצים ומקטלג את התוצאות לפי שמות הרצים. האתר כולל גם אפשרות לחפש את דף התוצאות של אדם לפי שמו, ולכן בכל פעם שמספרים לי בשבחו של אדם כלשהו שגם רץ, אני "רץ" לבדוק את התוצאות שלו במבט למרוץ. הנה, תוכלו למשל לראות את דף התוצאות שלי כאן.

למרות שהוא יוזמה פרטית של אדם בודד, האתר הזה הפך מבחינתי, ולא רק מבחינתי, לחותמת כשרות של מרוצים. בנוסף לריכוז כל תוצאות המרוצים של כל רץ, האתר מציג גם שיאים אישיים של הרץ. אם למשל, מארגני מרוץ כלשהו לא הקפידו במדידת מרחק המסלול, במבט למרוץ התוצאה עשויה לא להיות מוכרת לשיא אישי. מצד אחד, זו החלטה אישית של אדם פרטי שמתחזק אתר בהתנדבות. מצד שני, האתר שלו הוא היחיד שמרכז את כל תוצאות הריצה (טכנית, יש עוד כמה, אבל כולם מעתיקים ממנו) ולכן, כפי שכתוב בכותרת הפוסט הזה, "אם זה לא במבט למרוץ, זה לא קרה".

לפני כחודש כתבתי ברשומה "שיר הלל לחצי מרתון" על העובדה ששיאי הריצה שלי נתקעו בשנת 2016-2017. אחרי זה עברתי לריצות שטח ואולטרה, שהן איטיות יותר, אחר כך פרצה הקורונה וכל המרוצים בוטלו, וממילא תקופה ארוכה אני כבר לא מסוגל לשחזר את התוצאות שלי מלפני חמש שנים, עד למהפך שחל לאחרונה, כפי שקרה במרוץ הקבוצתי עליו כתבתי כאן, שבו שברתי את השיא שלי בחצי מרתון, ועל הדרך גם ב-10 ק"מ. אבל, זה לא הופיע במבט למרוץ ולכן, זה הפריע לי מאוד.

ב"מבט למרוץ", מכירים גם בשיאים אישיים למרחקים קצרים ובתחרויות טריאתלון, אבל מכיוון שלא השתתפתי בכאלו, המרחקים שרלוונטים עבורי ומופיעים אצלי בדף התוצאות הם 5, 10, 15, 21.1 ו-42.2 ק"מ. מרתון מהיר כרגע לא עומד על הפרק ו-15 ק"מ הוא מרחק די נדיר שגם לפני הקורונה היו מעט מאוד מרוצים שהציעו אותו, ורק אחד באזור המרכז (מרוץ אייל) עם מסלול מעט מאתגר. לאחרונה, המרוצים התחילו לחזור לחיינו, באופן מדורג. בתחילה, מרוצי שטח שממילא יש בהם מעט משתתפים ומאפשרים הזנקות בקפסולות, אבל עכשיו גם יש מספר קטן של מרוצי כביש מהירים. מדובר בחלון זמן קצר במיוחד שאפשר לנצל אותו לשיא שיופיע ב"מבט למרוץ". עוד חודש או חודשיים הטמפרטורות יעלו, המרוצים יצאו לחופשה, ומי יודע באיזה כושר אהיה בעונה הבאה.

המרחק הראשון שעמד על הכוונת לשיפור תוצאה הוא 5 ק"מ. ראשית, זה המרחק היחיד שגם באופן לא רשמי (כלומר, תוצאה שלא מתועדת ב"מבט למרוץ") לא שיפרתי תוך כדי האימונים האחרונים. הבעיה הקטנה יותר עם המרחק הזה הוא שאני מאוד מתקשה לרוץ אותו, כשאני מנסה לרוץ אותו מהר. לרוב אני פותח חזק מדי, מתקשה לשמור על הקצב החצי השני ומסיים אותו מעולף.

הבעיה היותר גדולה היא שתוצאת השיא שלי שהופיעה ב"מבט למרוץ" איננה נכונה והיא מהירה מדי. למעשה, אני לא ממש בטוח מה היה השיא ה"נכון" שלי למרחק הזה, אבל הוא היה סביב 22 דקות. בשנת 2015 השתתפתי במרוץ באור יהודה וסיימתי בזמן 21:46, אבל המרוץ לא היה מדוד נכון והיה קצר בכמאה מטרים ולכן "מבט למרוץ" לא החשיב אותו, בצדק, כתוצאה לשיא. באותה שנה סיימתי בתוצאה של 21:53 במרוץ בית יצחק, שאני חושד שמדידת הזמנים בו לא היתה מדוייקת והמארגנים גילחו כמה שניות מהתוצאה, אבל מאמין שהיא בערך נכונה. בנוסף, סיימתי גם ב-22:05 במרוץ כוכב יאיר, שהיה מדויק.

הבדלים של 10-20 שניות בין תוצאות אולי נראים קטנים במבט ראשון. הם יכולים להיגרם ממרוץ שמעט יותר ארוך ממה שצריך, או שהמסלול שלו פחות נוח ואפילו סתם מהבדל בין יום טוב ליום פחות טוב, אבל בסופו של דבר כדי לשפר שיא אישי צריך להשתפר אישית, ואז 10-20 שניות הם הרבה, במיוחד למרחק לא עצום כמו 5 ק"מ. ככה נתקעתי עם שיא של 21:53 שאני לא בטוח שהוא מדויק ותוצאה של 21:46 שאולי לא מסומנת כשיא אבל עדיין מובילה ברשימת התוצאות ומציקה לי בעין.

כדי לפתור את כל זה, הלכתי בשנה שלאחר מכן, 2016, למרוץ "דרום השרון" ושם קרתה תאונה. גם שם המסלול כנראה לא היה מדוד במדויק ולדעתי היו חסרים לו כ-50 מטרים. בנוסף, הוא היה מרוץ שטח ולא היה מסומן כמו שצריך. באיזהו שלב פיספסתי הסתעפות מהשביל הראשי ועד שהתחברתי חזרה למסלול הנכון קיצרתי ממנו עוד כ-150 מטרים. "מבט למרוץ" לא ידע על הטעות בניווט שלי והכריז על התוצאה, 21:13, כשיא חדש. זהו, זוהי כבר תוצאה שכדי להשיג אותה ביושר הייתי צריך להשתפר באופן ניכר וידעתי שאני לא מסוגל "לתקן" אותה במרוץ נוסף. עכשיו דף התוצאות שלי ב"מבט למרוץ" זוהם, לתמיד.

או שלא לתמיד, אבל כן למשך חמש שנים. פתאום התוצאה הזו כן נראית בהישג יד. החלטתי לרוץ 5 ק"מ ליד הבית כדי לבדוק כמה מהר אני מסוגל לרוץ, וסיימתי בזמן של 21:20. עדיין יותר מ-21:13, אבל לא בהמון, ואולי במסלול יותר נוח יחד עם האדרנלין של מרוץ אמיתי, אפשר לגשר על הפער. גם חלוקת המאמץ לאורך הריצה היתה אחידה יותר, ולמרות שהק"מ הראשון היה מהיר יותר, הדעיכה לאחריו לא היתה משמעותית וגם הצלחתי להגביר חזרה בסוף.

לפני כשבוע התקיים מרוץ הפתיחה (המאוד מאוחרת) של הליגה למקומות עבודה. בניגוד לשנה שעברה, מקום העבודה שלי לא נרשם לעונה מקוצרת של חודשיים, אז נרשמתי בעצמי למרוץ, שהתקיים בדיוק 5 שנים ויום אחד מאותו "מרוץ דרום השרון". המארגנים פרסמו את המרוץ כהזדמנות לשיפור שיא אישי, שיהיה מוכר על ידי איגוד האתלטיקה, אבל למי אכפת מהאיגוד. הם לא "מבט למרוץ". עדיין חששתי שאולי המרוץ יהיה ארוך מדי ואני אבזבז שניות יקרות כדי להגיע לקו הסיום, או שסתם אשבור את השיא ה"אמיתי" שלי בלי לשבור את השיא השגוי במבט למרוץ.

הרבה רצים הגיעו למרוץ, חלקם מהליגה אבל רוב רצי העילית הגיעו מאגודות ספורט שונות וההתרגשות היתה רבה. מסלול המרוץ היה פחות שטוח ממה שזכרתי, אבל עדיין שטוח ומהיר מאוד. שני הקילומטרים הראשונים היו קצת יותר מהירים מהשניים שבאו אחריהם, אבל בהבדל של שניות בודדות. עם קילומטר לסיום כבר היה ברור שמצד אחד, החלום לרדת מ-21 מאוד לא סביר, אבל השיא של "מבט למרוץ" בהחלט בתמונה. הצלחתי להגביר בערך לקצב שבו פתחתי את המרוץ ושמעתי את השעון מצפצף שעברתי 5 ק"מ ממש כמה מטרים לפני שער הסיום. עצרתי את השעון והצצתי בו לפני שנשכבתי להתאושש: 21:07. אחרי כמה דקות התפרסמו תוצאות רשמיות: 21:05.85. עברו עוד כמה שעות עד שמנוע הסריקה של "מבט למרוץ" הואיל בטובו להתעדכן. Mission accomplished.

זה נקראה כמו קו הסיום אבל זה רק 1.5 ק"מ

בערך באמצע המרוץ. זו אותה רצה מהתמונה הקודמת, אבל היא נחלשה מעט

והפעם באמת תמונה מהסיום. אותו מקום אבל חולצה רטובה יותר