בשבת האחרונה רצתי 40 ק"מ. ההנחיות שקיבלתי היו להמשיך להאט בקצב, לשבע דקות לקילומטר, ולהחליף תזונה. פחות ג'לים, יותר תמרים וכריכים. בארבע וחצי בבוקר סיימתי כריך ויצאתי מרמת החייל.
12 ק"מ לאורך פארק הירקון ובהמשך צפונה עד חוף תל לברוך עברו יופי. עשיתי הפסקת אוכל והורדתי עוד כריך. בדיעבד, טעות. כנראה שאני צריך להקטין את המנות שאני אוכל. נסתם לי התאבון לגמריי, ולא הייתי מסוגל להכניס לפה שום דבר עד סוף הריצה חוץ מכמה תמרים, וגם זה בקושי. חוץ מג'ל אנרגיה אחד בקלומטר התשיעי, לא נגעתי בג'לים.
כשחזרתי לנקודת המוצא, עוד הייתי צריך להשלים 16 ק"מ. תכננתי לרוץ מזרחה לאורך הירקון חצי מהמרחק הזה ואז לחזור. זה מסלול שטח שרובו שביל לבן ודי שטוח, מה שהתאים לי כי רציתי לכלול גם תוואי כזה באימון. לא נווטתי נכון ורצתי על שביל אחר, מה שבהתחלה לא היה נורא, אבל אז הגעתי לריצה בחול, שזה משהו שאני ממש לא אוהב, ובהמשך ריצה בעליה בחול, מה ששבר אותי לגמרי ועברתי להליכה.
החלטתי לשנות תוכנית, וחתכתי דרך העיר חזרה לנקודת המוצא, אליה הגעתי בקילומטר ה-30. נותרו לי עוד 10, אותם עשיתי 5 לכל כיוון במסלול המקורי. בשלב הזה כבר היה חם מאוד, וכל הריצה היה לח מאוד. העובדה שרצתי במתינות, לפי הוראות המאמן, לא עזרה בכלל, רק גרמה לזה שהריצה תתארך עוד יותר. אם בהתחלה הבעיה שלי היתה שאני רץ מהר יותר מההוראות, עכשיו קצב שבע זה משהו שהייתי חותם עליו. הצלחתי למשוך עד הקילומטר ה-34, ואז החלטתי לשלב ריצה והליכה, וללכת 200 מטר בכל קילומטר.
האסטרטגיה החדשה עבדה לא רע. המנוחה בהליכה עזרה לי להישאר על קצר סביר בזמן הריצה, ולרוץ 800 מטרים כל פעם זה כל כך נורא. משכתי קילומטר ועוד אחד ועוד אחד... עד לסיום המשימה.
כל שנה בקיץ אני מגלה מחדש כמה שהריצות הארוכות נהיות קשות. ואז הקיץ נגמר והן נהיות פחות קשות. אני יודע שהשיפור צריך להגיע בסביבות ספטמבר, כפי שהגיע כל שנה, אבל העובדה היא שכרגע אחרי 25 ק"מ אני מרגיש סחוט והמחשבה שאני צריך להחזיק מעמד 100 די מלחיצה.
יש לי שלושה לקחים מהריצות האחרונות. האחד, לאכול במנות יותר קטנות. אני לא יודע אם זה יעזור, אבל ננסה ונראה. השני, להתחיל עוד יותר מוקדם. ארבע וחצי זה מאוחר מדי לריצה של קרוב לחמש שעות. והשלישי, שאני צריך שעון שמתאים לניווטים.
אתמול, יום אחד אחרי הריצה הזו, קניתי שעון חדש. כבר הרבה זמן אני מתכנן על שדרוג השעון, והריצה בשבת היתה הטריגר. עברתי מגארמין 230 לגארמין 945. שני הפיצ'רים שהיו חשובים לי הן סוללה שמחזיקה הרבה זמן ומפות לניווט. על פניו, לפי המפרט, השעון הישן שלי אמור לשרוד את ריצת ה-100, אבל המפרט נוטה לפרגן בתכונות הסוללה, שגם ככה היא כבר בת כמה שנים ולא בשיאה. ולגבי מפות, כבר הטענתי את המסלול של ירקון מזרח לתוך השעון ואני מתכוון לבדוק אותו בשבועות הקרובים. חוץ מזה השעון החדש מעוד אינסוף פיצ'רים ומדדים שפחות חשובים לי, אבל כשיש לי אותם כיף לבדוק אותם.
שבוע הבא 42 ק"מ. עוד שבועיים 44 ק"מ. יהיה טוב.
בהצלחה במרתון שבוע הבא... ואל תשכח להוסיף עוד 200מ' בסוף (אחרי 42ק"מ) :)
השבמחקתודה.
מחקהאמת שחשבתי לא מעט על ה-200 מטר הנוספים ועוד לא קיבלתי החלטה. אולי זה שווה התיחסות בפוסט הבא.