בתקופה האחרונה אני מהרהר הרבה ברשימת היעדים, בניגוד גמור לעובדה שאני לא מתקדם בה. אנטארקטיקה היתה בדצמבר האחרון, ובחודשים לפני כן הייתי ממוקד ביעד הזה. אחרי שחזרתי לקחתי הפסקה מהרשימה. לחץ בעבודה, אחרי זה חצי מרתון בתל אביב, וסתם שגרה שרודפת שגרה. שנתיים של קורונה גם היוו תירוץ לדחות חלק מהיעדים, במיוחד כאלו שכרוכים בנסיעות או במפגשים עם אנשים אחרים.
על הנייר נשארו לי שלוש שנים וחצי לשבעה יעדים, אבל אין סיבה למרוח אותם על כל כך הרבה זמן. בעבר חשבתי להקדים את הסיום בשנתיים, ונראה לי שבאמת אפשר לסיים הכל עד סוף 2023. יעד אחד נמצא במרחק נגיעה אבל החלטתי שיהיה האחרון, בשלושה יעדים אחרים כבר עשיתי צעדים ראשונים וצריך להתחייב קצת יותר ברצינות כדי לסיים אותם, יעד נוסף הוא פשוט על הנייר אבל אני דוחה אותו שוב ושוב ועוד יעד דורש נסיעה לחו"ל, אבל יש לא מעט מקומות בעולם שאפשר לבצע אותו, אז הוא פשוט דורש המתנה לרגע הנכון וקצת תכנון לוגיסטי. בקיצור, בכל היעדים יש איזשהי התקדמות, וגם אם לא, יש לי פחות או יותר תוכנית איך לבצע אותם. כולם חוץ מאחד.
כשהכנתי את רשימת ה-50, השתדלתי לצמצם ביעדים שכרוכים בנסיעה לחו"ל, אבל המעט שנכנסו לרשימה היו מאתגרים: קמבודיה, אנטארקטיקה ואוסטרליה. לא הייתי אף פעם באוסטרליה, ולמעשה, אחרי שעברתי בצ'ילה בדרך לאנטארקטיקה, זו היבשת היחידה שלא ביקרתי בה. היעד, כפי שניסחתי אותו, הוא "לטייל באוסטרליה או בניו זילנד", והוא מתגלה כבעייתי במיוחד.
 |
| יעד בעייתי. אילוסטרציה |
בקמבודיה רק רציתי להגיע למקדש אנגקור ואט ובאנטארקטיקה רק רציתי לגעת. בשני המקרים היה מדובר בטיול שבנוי סביב רגע שיא בודד, ועדיין כל הלוגיסטיקה של הלוך וחזור לקחה כשבועיים. קמבודיה שולבה עם טיול בוייטנאם, והנסיעה לאנטארקטיקה דרשה המתנה ארוכה בצ'ילה. טיול טיפוסי לאוסטרליה, ניו זילנד או לשתיהן יחד לא נראה ככה. גם אם לא ממצים את רוב האטרקציות המרכזיות, מדובר על טיול ארוך יותר, שדורש הערכות אחרת.
בשנים הראשונות לחיי רשימת הייעדים היו מספיק יעדים אחרים לתת עליהם את הדעת. לפני שנתיים, עם פרוץ הקורונה, שתי המדינות האלו החליטו לסגור את הגבולות הרמטית, ורק עכשיו החלו להיפתח מחדש. מצד אחד, זמן יקר אבד. מצד שני, כנראה בהשפעת הפומביות שהרשימה הזו המקבלת מרגע שהתחלתי לכתוב עליה, רוב היעדים ברשימה כבר נמחקו, ונוצר תמריץ לקצר את לוחות הזמנים.
טיול של נניח, שלושה או ארבעה שבועות, מתאים בשלב הזה של חיי לטיול משפחתי. זה גם משתלב יפה עם עם רשימת היעדים של אשתי שגם היא בחרה את אוסטרליה/ניו זילנד כאחד מהיעדים שלה. הקושי מגיע מכך שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, והעיתוי המתאים לטיול כזה הוא בחפיפה לשנת הלימודים. יש לי שכנים שלפני כמה שנים ארזו את כל המשפחה ונסעו לטיול כזה בדיוק למשך חודש בזמן בית ספר, אבל לנו זה פחות מתאים. זה לא התאים בשנים קודמות בשל אילוצים שונים, זה בוודאי לא היה אפשרי בשנתיים האחרונות, וזה גם לא צפוי להתאים לנו בשנתיים הבאות.
עד עכשיו הצלחתי להישאר נאמן ליעדים ברשימה. בשל הזמן שחלף בין הכתיבה שלהם לביצוע, חלק מהיעדים התממשו אחרת ממה שתכננתי, היו כאלו שפחות התלהבתי מהם ובכל זאת עשיתי אותם, אבל הם היו יעדים "קטנים" יותר. על פניו, לא התחייבתי לעצמי כמה זמן צריך להימשך טיול כזה, אז גם נסיעה של כמה ימים עומדת ביעד, אבל ברור שמדובר בנסיעה מאולצת, שהייתי מעדיף להימנע ממנה. או שמטיילים "כמו שצריך" או שלא. מילוי היעדים ברשימה הוא לעיתים תהליך מאתגר, אבל הוא לא אמור להיות עונש. אני חושב שהצלחתי לתכנן לא רע מה אעשה במשך כמעט עשור שלם, אז אם טעיתי בבחירה של יעד אחד, זה לא נורא.
בינתיים, אשתי ואני סיכמנו שטיול לאוסטרליה הוא עדיין יעד, אבל אנחנו דוחים אותו לעשור הבא שלנו. בשאיפה, לתחילת העשור ולא לסופו. אני לא יודע אם באמת תהיה רשימת 60 עד 60 ואם המתכונת תהיה דומה לרשימה הנוכחית, אבל בינתיים אנחנו מתיחסים ליעדים לטווח הרחוק כדברים שכל אחד יכניס ברשימה כזו. בתור תחליף, בחרנו באיסלנד כיעד חלופי. גם כאן אנחנו רוצים לנסוע מחוץ לעונת הקיץ כדי לנסות לצפות בזוהר הצפוני, אבל מדובר בטיול קצר יותר ולכן פשוט יותר מבחינת לוגיסטיקה משפחתית, כולל האופציה לנסוע בהרכב חלקי.
 |
| איסלנד והזוהר הצפוני |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה