לא בדיוק שנה, אבל היום לפני שנה ויומיים הייתי באנטארקטיקה והשתתפתי במרתון הקרח. בימים האחרונים האפליקציה של "גוגל תמונות" שולחת לי זכרונות, בהתחלה מפונטה ארנס שבצ'ילה, ובהמשך תמונות שצילמתי באנטארקטיקה. בשבוע שעבר גם נערכה מהדורה נוספת של המרתון באנטארקטיקה, וכמובן שעקבתי אחריה. גם בקבוצת הוואצאפ של (חלק מ)משתתפי המרתון משנה שעברה היתה התרגשות רבה ופרצי נוסטלגיה. אחד מחברי הקבוצה ניסח באופן יפה את האבחנה הבאה, כשהשווה בין משתתפי השנה הנוכחית לקבוצה שלנו:
They had what we had hoped to get when we signed up. Easy to get there, great running conditions, home well before Christmas. We, on the other hand, had Covid tests, travel passes, weather delays, and lots of uncertainty. But it gave us all time to meet each other, hang out, and really get to know each other. Dinners, excursions, training runs. I wouldn’t trade that for the world.
לפני שנסעתי, כשהתיעצתי עם זיו, הישארלי שהיה שם לפני, הוא הדגיש את המפגש עם חברי הקבוצה כחלק מהותי מהחוויה, ובאותו זמן לא ירדתי לסוף דעתו. ברור שמתוך כשישים משתתפים, רבים אני לא זוכר או שההכרות איתם ממש שטחית, אבל גם איתם יש את הקשר של "היינו חלק מהמסע הזה".
במרוץ השנה ארעה הסטוריה קטנה, כשרץ מקצועי מאירלנד בשם שון טובין שבר את שיא המסלול וניצח את המרוץ בזמן של 2:53:33. לשם השוואה, זהו שיפור של כארבעים דקות לשיא הקודם ומהיר בשעה מהמנצח במרוץ של שנה שעברה. מכיוון שגם המייסד של המרוץ וחלק מהצוות הלוגיסטי שנלווה אליו הם מאירלנד, מדובר בגאווה גדולה עבורם.
את הסרטון הזה שמסכם את המרוץ של 2021 כבר שמתי בבלוג, אבל תמיד נחמד לראות אותו שוב:
לא בדיוק "היום לפני" אבל לפני קצת יותר משלוש שנים רצתי באולטרה מרתון דרך הערבה מרוץ של 100 ק"מ, במסגרת תחרות ה"אולטראמן". יחד עם המרוץ באנטארקטיקה אלו היו שני היעדים ה"גדולים" ברשימה שלי ולכן גם הם זכרונות משמעותיים. מאז האולטרה מרתון, אני מקבל "הצעות" מידידים לרוץ בכל מיני מרוצים קשוחים ששמעו עליהם ("שמעתי וישר חשבתי שזה מתאים לך"), אבל אני מוותר. האולטרה מרתון עצמו היה חוויה מאוד מספקת וחיובית, אבל את הדרך הארוכה אליו לא מושך אותי לעבור שוב. לפחות זו ההרגשה שלי נכון לרגע זה, בתחומים האלו אי אפשר לדעת מה צופן העתיד.
המרוץ עצמו, ה"אולטראמן", לא רווה נחת מאז שהשתתפתי בו. בשנה לאחר מכן הוא בוטל בשל הקורונה ומאז מארגניו לא מצליחים לקיים אותו שוב. מייסד המרוץ נעל את קבוצת הוואצאפ של המשתתפים והודיע שהוא מקווה בעתיד להיות פנוי לחדש אותו, אבל לא כרגע. חבל שארוע שהיה כל כך משמעותי עבורי לא זוכה להמשכיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה