תצוגת אופנה

סטראבה (Strava) היא מעין רשת חברתית שבה ספורטאים חובבים יכולים לפרסם את פעילויות הספורט שלהם, בעיקר פעילויות outdoor בהן אפשר לשתף מסלול. לפני כשבוע העליתי לרשת פעילות ריצה והוספתי תמונה של נעלי ספורט חדשות. מספר ימים לאחר מכן, קולגה לריצות שאל אותי אם אלו הנעליים לאנטארקטיקה, ואיך זה יכול להיות שביבשת הקפואה אפשר לרוץ בנעליים כאלו ולא במגפיים. הייתי רוצה להגיד שהשאלה היתה טריגר לכתוב על לבוש באנטארקטיקה, אבל האמת שממילא תכננתי לכתוב על זה פוסט.

יש הבדל בין הלבוש "ליום יום" באנטארקטיקה לבין הלבוש תוך כדי הריצה. כשלא רצים, רוב הזמן לא חייבים להיות בחוץ, אלא אפשר להישאר באוהלים של המחנה. הם בנויים כך שהשמש שתמיד זורחת בעונה הזו מחממת אותם מבפנים לטמפרטורה נסבלת. אם רוצים לצאת החוצה, יש סט בגדים עבים במיוחד שכולל מעיל, מכנסיים ומגפיים. לובשים אותם מעל לכל שאר הבגדים והם מתאימים לתנאים קשים. את הפריטים האלו אני אשכור מהחברה הלוגיסטית, ולכן אין לי אותם כרגע.

כל שאר הביגוד בנוי בשיטת השכבות, שנקראת גם שכבת הבצל. אני לא עושה סקי אבל משיחה עם מישהו שכן התרשמתי שמדובר בדיוק באותה נוסחה. השכבה התחתונה ביותר, שצמודה לעור, עשויה ברובה מצמר מרינו. אני מודה שבמזג האויר הישראלי לא הכרתי את חומר הגלם הזה. הנה תמונה שלו:

צמר מרינו במצב גולמי

המטרה של השכבה ראשונה היא לנדף זיעה מהגוף. להיות רטוב בטמפרטורות נמוכות מאוד זה מצב ממש לא רצוי. אפשר לראות בתמונה שאני מכוסה מכף ועד ראש, מגרב ועד בלקלבה (מסכת סקי).

שכבת בסיס

השכבה השניה היא שכבת בידוד, לשמור על חום הגוף. בריצה עצמה לובשים רק את הפליז העליון ולא את המכנסיים, אותם לובשים בשאר השהות בחוץ. בנוסף, זוג גרבי צמר ארוכות ועבות וכובע, שניהם ממרינו, כדי להגן על קצוות הגוף שנוטים להתקרר יותר מהר. החמצוואר נמצא לגיבוי ואני מעריך שבריצה אסתדר בלעדיו.

שכבה מבודדת

השכבה השלישית היא ה-wind breaker, ומונעת ממה שבחוץ להיכנס פנימה, כלומר רוח ורטיבות. מילת המפתח היא גורטקס (Gore Tex) שזו הטכנולוגיה ברוב הביגוד בשכבה הזו, במעיל, במכנסיים ובנעליים. הזוג החיצוני של הכפפות מתבסס על טכנולוגיה מקבילה. למעיל ולמכנסיים יש כל מיני פטנטים שמאפשרים להצר אותם בקצוות ועדיין לא בדקתי אותם. מטעמי נוחות אני מקווה להסתדר בלי הכובע של המעיל, ומטעמי פוטוגניות אני מתכוון לקנות משקפי שמש בעלות מראה יותר ספורטיבי.

שכבה אוטמת

אני מודה שכשקראתי באתר של התחרות על הביגוד הנדרש, זה נראה לי קצת מעט. כשקניתי את כל המוצרים האלו, בעיקר מסניפים של REI, רשת אמריקאית לציוד outdoor, התפלאתי כמה הבגדים האלו דקים וקלים. צריך לזכור שאלו רק הבגדים לריצה, שהמארגנים מנסים לתזמן אותה לחלון זמן שבו מזג האויר פחות אכזרי, ומעדויות של אנשים אחרים הפתרון הזה עובד. בשאר הזמן לובשים שכבה נוספת, עבה במיוחד, או מתחבאים בתוך המחנה.

חוץ מלמדוד את הבגדים האלו ולבדוק אם המידות מתאימות, עם רובם אין לי אפשרות להתרשם איך זה לרוץ איתם, אז אנטארקטיקה תהיה המפגש הראשון. את הנעליים לקחתי לכמה ריצות, אם כי מבנה הסוליה שלהן מגביל אותן לריצות שטח ורצוי על משטחים רכים. פעם אחת יצאתי לריצה של 10 ק"מ כשבנוסף לנעליים, גרבתי את שתי זוגות הגרביים כדי לראות איך הרגל מסתדרת בתוך הנעל. בנוסף, לבשתי את חולמת הבסיס מצמר מרינו כדי לוודא שהצמר לא גורם לי לגירויים בעור. החדשות הטובות הן שהבדיקה עברה בהצלחה. החדשות הפחות טובות הן שב-29 מעלות ו-77 אחוזי לחות, הבגדים לא מצטיינים בנידוף זיעה. 

בשבוע הבא, הפתעה. הנה טיזר קטן:

מה זה יכול להיות?