משהו חדש מתבשל

זהירות: פוסט בכלל לא על ריצה.

בעבר כתבתי פוסט על רשימת 50 היעדים שלי אותם אני רוצה לסיים עד גיל 50, וריצת ה-100 היא אחד מהם. לאחרונה סרקתי את הרשימה וגיליתי שהיעד האחרון שמלאתי היה באוגוסט, לפני יותר מחצי שנה. באוגוסט חל גם יום ההולדת שלי ואז סימנתי לעצמי חמישה יעדים מתוך הרשימה שאני רוצה להשיג בשנה הבאה. שום דבר מזה לא קרה. אחד היה מתוכנן לתחילת החודש אבל התבטל בגלל מחלה, וכל השאר בכלל לא בכיוון של להתבצע.

חיפשתי ברשימה יעד קל להשגה שמתאים לי לבצע עכשיו. אני עובד מזה כעשרה ימים על השלמת היעד, וצופה להכריז על הצלחה בימים הקרובים, ואז אדווח בפוסט נפרד. בינתיים, יש יעד אחר שתקופה ארוכה ממתין לרגע שבו אגיד לעצמי "יאללה, משלימים את זה" וזה קרה סוף סוף השבוע.

מתברר שיש כמה וכמה יעדים ברשימה שלי שקשורים לתזונה. או דברים שאני אוכל, או דברים שאני מכין (ואז אוכל). הסיבה לזה היא שאני לא ממש מבשל ורוצה להשתפר בזה, אז באופן לא מודע בחרתי לעצמי כמה יעדים בתחום. הבת האמצעית שלי מאוד אוהבת את הרוטב שאני מכין לפסטה (ואז משאירה בצלחת את כל התוספות ברוטב, אותן היא לא אוהבת), אבל בואו נודה על האמת, זה בסך הכל פסטה ברוטב. מהסיבה הזו רשמתי יעד די צנוע של ללמוד לבשל משהו חדש.

היעד הזה ממוקם במקום 42 ברשימה שלי והוא היעד ה-18 שאני משלים. המיקום ברשימה מצביע בערך על הסדר שכתבתי את היעדים. בגיבוש הרשימה, היו יעדים שהחלפתי או ערכתי אז סדר הרשימה הוא לא 100% הסדר שהם עלו לי בראש, אבל הוא די קרוב לזה. מקום 42 מצביע על זה שחשבתי עליו לקראת הסוף, כשרוב הרשימה היתה מגובשת וחיפשתי רעיונות ליעדים האחרונים ברשימה.

כתבתי "לבשל" משהו חדש, אבל למעשה לא התכוונתי דווקא לבישול, אלא לעשות משהו ששונה מהמעט שאני מכיר. שונה במרכיבים או בטכניקת העבודה. לפני כחודשיים מצאתי מתכון מאוד משוכלל לביצים ממולאות וניסיתי להכין אותן, עם טיפה שינויים במתכון, שקצת התפרע ורצה דברים מופרכים כמו אנשובי לקישוט. יצא טעים, למרות שהשום יצא דומיננטטי מדי, אבל זה הרגיש כמו הצלחה, בפרט שאף אחד בבית חוץ ממני לא הסכים לגעת בזה.

ובכן, לא רק ביצים ממולאות אני אוהב, גם פטריות ממולאות. עברתי על די הרבה מתכונים שכל אחד מהם מציע למלא אותן במשהו אחר. רוב המתכונים מתבססים או על בשר, שהעדפתי לא להתעסק איתו במתכון הזה, או על גבינות, שאני לא אוכל כמעט בגלל רגישות. נותרתי עם מתכונים טבעוניים. ננעלתי על אחד, אבל מכיוון שהוא נראה לי פשוט מדי הוספתי לו בצל מטוגן.

ברור שיש מתכונים מסובכים, כמו כל עולם העוגות והקינוחים וכל מיני דברים שדורשים בישול ארוך. אבל הרושם שלי הוא שרוב העבודה בכל היתר הוא בכלל לפני שמתחילים: צריך לדאוג שכל המרכיבים יהיו בבית, וחלק גדול מעבודת ההכנה היא לחתוך את המרכיבים. בתוכניות בישול, הכל כבר חתוך וקצוץ בצלוחיות קטנות והשף רק עובר בין הצלוחיות ושופך אותן יחד. בעצם הוא לא ממש עושה משהו מסובך ולא פלא שהכל מוכן בכמה דקות.

יש רק פטריה אחת בתמונה, כי נשארה רק אחת כשנזכרתי שצריך גם לצלם. היה ממש פשוט, במיוחד מפני שחלק מהמרכיבים לא הייתי צריך בכלל לקצוץ בעצמי אלא היה מעבד מזון שעשה את זה בשבילי. גם העובדה שחלק מהמילוי מבוסס על פרורי לחם מרגיש קצת כמו רמאות. זו היתה הפעם הראשונה שאני משתמש בתנור הגדול לאפיה ולא כדי לחמם משהו, ומה אגיד לכם? אני רק סובבתי כמה כפתורים והתנור אפה בעצמו. והכי חשוב, גם אשתי, שהגדירה את עצמה כ"בכלל לא חובבת פטריות" אכלה וחלקה מחמאות. יש הצלחה.

הספירה לאחור מתחילה

עוד 243 ימים לאולטרה מרתון דרך הערבה.

לפני שבוע קיבלתי את תוכנית האימונים לשלושת השבועות הבאים, עם המלצה מהמאמן לבחור במרוץ הזה. בפוסט הקודם כתבתי שרק גיליתי על קיומו של המרוץ הזה. זהו למעשה אולטרה טריאתלון בן שלושה ימים, שמקיים גם מקצי ריצה בלבד ביום האחרון. מצד אחד, המרוץ מתאים במרחק, התאריך נוח ובנוסף תוואי המסלול נראה די רגוע. מצד שני יש סימני שאלה על ההערכות הלוגיסטית. באולטרה היחיד שעשיתי עד היום, נסעתי למרוץ בלילה וחזרתי בבוקר. כאן ברור שצריך לארגן ימי חופשה, לנסוע יום מראש, ולא ברור איך, מאיפה ומתי חוזרים. ברור לי שלכל השאלות האלו יש תשובות, פשוט כרגע הן לא ברשותי אז משכתי זמן עם ההחלטה.

כעבור יומיים, באימון הקבוצה, מישהו שואל אם בחרתי כבר יעד. אני מספר על האופציה לאולטראמן, ומפה לשם השמועה פורשת כנפיים ועוד אנשים שואלים אותי באיזה מרוץ אני משתתף. מילת המפתח, "משתתף", לא שוקל, לא בודק, משתתף. כל זה קורה בסמול טוק תוך כדי החימום של האימון, לא בדיוק הזמן לתקן ניואנסים שגויים ולהתחיל להסביר. אז אמרתי שזה האולטראמן (אולטראמן זה שם המרוץ הראשי. אולטרה מרתון דרך העברה זה המקצים של הריצה בלבד). 

נראה שבלי להתכוון, הודעתי שאני מחוייב למרוץ הזה. אין לי בעיה עם מה שקרה, ברור שבסופו של דבר הייתי בוחר בו, כי היו רק שתי אופציות ריאליות ותנ"ך תש"ח (האופציה השניה) פחות מתאים מבחינת התאריך. פשוט רגע הבחירה הגיע במפתיע, כשחשבתי למשוך את ההחלטה הבלתי נמנעת יותר זמן. אתמול, ביום שישי נערך אימון שטח של הקבוצה, והפעם כשמישהו שאל מה התוכניות כבר לא ראיתי טעם לענות עם הסתייגויות. ההחלטה כבר נפלה.

אחרי האימון אתמול החלטתי להפוך את ההחייבות לרשמית, ולהירשם למרוץ. 21 בנובמבר 2019, מקצה 100 ק"מ. נשאר רק לרוץ.

בחזרה לשגרה

ראשית, הודעה מנהלתית. בצד הבלוג נוספו כפתורים להרשמה לעדכונים. אישית אני לא משתמש בכלים שהכפתורים האלו מפנים אליהם אלא בקורא אחר בשם feedly. אם יש לכם כלי כלשהו לקבלת עדכונים באמצעות rss, כל שעליכם לעשות הוא לכוון אותו לקבל עדכונים מהקישור הבא: https://racetothe.blogspot.com/feeds/posts/default.

החזרה לאימונים לקחה יומיים יותר מהצפוי. הפסדתי את האימון הקבוצתי השבועי וחזרתי להתאמן רק ביום רביעי. לפי התוכנית היה אימון עליות, שתוכנן באופן די מתון, כך שרוב הריצה היתה בקצב קל או בינוני. לא רק התכנון, גם הביצוע היה מאוד מתון, והתקשיתי לפתח קצב.

האימון הבא, 15 ק"מ ברחבי העיר, היה יותר טוב. הרגשתי קצת מיובש בהתחלה אבל סיימתי אותו בהרגשה טובה. את האימון האחרון, 8 ק"מ קלילים בשבת, עשיתי במסלול מעגלי סמוך לבית למקרה שיתפוס אותי מזג אויר סוער. מזג האויר אכן סער, אבל רק הרבה אחרי סוף האימון. אני עוד לא מרגיש 100 אחוז, אבל מספיק טוב כדי להתאמן כרגיל.

השבועיים הבאים כנראה יהיו בסימן של העלאת הילוך, אחת מיני רבות, אף שזהות המרוץ טרם הוכרעה. חוץ מתנ"ך תש"ח, מתברר שיש מרוץ נוסף בישראל למרחק המבוקש, האולטראמן. בעיקר זהו מרוץ טריאתלון שנמשך שלושה ימים וחוצים בו את כל המדינה מצפון לדרום, אך הוא כולל גם מקצה ריצה בלבד סמוך לכביש הערבה. המרוץ בסוף נובמבר כך שיש יותר זמן להתכונן, הוא במזג אויר נוח יותר והחופשה המשפחתית שמתוכננת בקיץ פחות מפריעה לאימונים אליו. בנוסף, יש בו פחות עליות והוא אפילו במגמת ירידה קלה. מצד שני, הריצה היא בשעות היום מה שעשוי להיות מאתגר בחלק מהשעות, הלוגיסטיקה שלו מורכבת יותר בשל המיקום המרוחק והעובדה שהמסלול אינו מעגלי ולדעתי המסלול מונוטוני ופחות מעניין. בנוסף, המרוץ נופל על ימי לימודים בשנת הלימודים האקדמית, וכמרצה, כנראה אאלץ לבטל שיעורים ולקבוע השלמות, דבר שאיני אוהב לעשות.

כך או אחרת, החלטה תתקבל בקרוב. בינתיים מתקדמים מאימון לאימון.

עצירה זמנית

השבוע הראשון של התוכנית התחיל בתרועה רמה והסתיים בצרימה קלה.

כבר שבועיים שאני גורר צינון קל שמסרב לחלוף. הוא התחיל ביומיים מנוזלים מאוד ואז דעך, והנחתי שהרע ביותר מאחורי. ביום רביעי האחרון נוסף לצינון שיעול, אבל הצינון המשיך לדעוך מבלי להיעלם. ביום שישי יצאתי לפי התוכנית לריצה קצרה של חצי שעה עם מספר הגברות קצרצרות בקצב. לא הרגשתי אידיאלי אבל האימון היה סביר, בקצב קצת יותר איטי מהרגיל. שעתיים אחר כך, התחלתי להרגיש חולשה. החום עלה, הצינון התגבר ואת שאר היום ביליתי במנוחה בבית.

למחרת נערך מרוץ כפר סבא. הייתי אמור להשתתף וציינתי בפוסט הקודם שאחד מיעדי הרשימה שלי היה אמור להתמלא במרוץ הזה. כמובן שנשארתי בבית, מאוכזב. היעד המוחמץ ישאר סודי ולא יחשף עד שיתבצע מתישהו בעתיד, לכל המאוחר באותו מרוץ בשנה הבאה.

אחרי סוף קשה, נראה שהדברים שוב נרגעים, ואני מתכנן לחזור לשגרת האימונים ממחר, בקצב זהיר. לפני שנתיים, בתוכנית למרתון שבו תכננתי לרוץ בקצת שיא אישי, חליתי שלוש פעמים בשבועות האחרונים לפני המרוץ, כולל עקירת שן בינה עם תפרים, וצינון שבוע לפני המרוץ. אם חייב להיות נאחס בתוכנית, אולי הפעם נסיים את כל הנאחס בשבועות הראשונים ולא רגע לפני הסיום.

רשימת היעדים: למה דוקא 100 ק"מ

מרוץ מטרה עוד אין, אבל תוכנית האימונים התחילה השבוע. בינתיים האימון היחיד מתוך התוכנית היה להגיע לאימון השבועי של הקבוצה, מה שהייתי עושה בכל מקרה. המשך התוכנית כבר כולל אימונים שלא הייתי עושה אם רוני (המאמן) לא היה מחליט בשבילי, אבל לפחות כרגע האימונים קצרים ויחסית רגועים.

אני מעריך בסבירות גבוהה שהמרוץ הנבחר יהיה תנ"ך תש"ח, שמתקיים באמצע ספטמבר ויש בו מקצה ל-100 ק"מ. ספטמבר הוא לא חודש אידיאלי לריצה כזו כי הוא עדיין קצת חם ולח. לפני שנה וחצי השתתפתי במקצה 30 ק"מ במרוץ הזה והיה הרבה יותר קשה ממה שציפיתי. אבל הוא עדיין האופציה היחידה בישראל של בדיוק 100 ק"מ. רוני עדיין בודק חלופות באירופה, ולמעשה יש אינסוף מרוצים, אבל ברגע שמתמקדים בתקופה מסויימת של השנה ומוסיפים את אילוץ המרחק מצד אחד אבל בלי לטפס על האלפים מהצד השני, לא נשאר הרבה.

אחד מהדברים שלא עומדים על הפרק הוא להפסיק להתעקש דווקא על המספר 100, מה שיכול היה לפתוח אופציות נוספות. הסיבה הבסיסית ששינוי המרחק לא עומד על הפרק היא "כי ככה החלטתי". הסיבה הקצת יותר מפורטת, היא שקצת אחרי גיל 40 הכנתי לעצמי רשימה של "50 יעדים להספיק על גיל 50". לרוץ 100 ק"מ הוא אחד היעדים ברשימה. אם המרחק לא יהיה 100, אז לא אעמוד ביעד. אני יכול לדחות את היעד לפעם אחרת, אבל כבר ננעלתי על "לתפור" אותו השנה. אני גם יכול פשוט לשנות את היעד (בסופו של דבר, אני הכנתי את הרשימה), אבל אני מרגיש שהרשימה ננעלה מזמן. היה לי מספיק זמן לחשוב על כל אחד מהיעדים ברשימה הזו ולהחליט אם אני באמת רוצה לבצע אותו. דברים יכולים להשתנות במשך 10 שנים, אבל עמדתי על היעד הזה עוד לא השתנתה. לשנות אותו רק כי "זה לא מסתדר כרגע" יהיה פשוט להיכשל ביעד. במקרה הכי גרוע, בו לא אעמוד ביעד השנה, אז אעשה אדחה אותו בעוד שנה או שנתיים.

את הרשימה המלאה אני לא מתכנן לחשוף כאן, לפחות לא בבת אחת. אני כן מתכוון לטפטף פוסטים על יעדים שונים מתוך הרשימה. היעד של לרוץ 100 ק"מ הוא אחד היעדים הכי אגרסיביים ברשימה, ולמעשה הרשימה המלאה היא מאוד רגועה. הרשימה נבנתה מתוך מחשבה על "החיים עצמם". לא סביר לשים בה לבקר ב-50 יעדים אקזוטיים ברחבי העולם, ולכן יש בה רק כמה בודדים כאלו. יתר על כן, גם לאשתי יש רשימה, והיא שונה מאוד משלי. אנחנו לא חייבים להשתתף ביעדים אחד של השני אבל דברים שדורשים נסיעה לחו"ל דורשים שיתוף פעולה ותיאום.

רוב הרשימה מכילה דברים מאוד פשוטים וארציים, ואפילו כאלו שאנשים שהם לא אני מבצעים באופן קבוע. יש הרבה יעדים שפשוט דורשים החלטה "עכשיו משלימים את היעד הזה", אבל אם הם לא היו ברשימה הם כנראה לא היו מתרחשים. חלק מהיעדים הם פשוט תרוץ לזרוק כסף על משהו. במצב רגיל הייתי חושב שהיה נחמד לעשות X אבל זה נורא יקר. עכשיו X נמצא ברשימה אז זה בסדר. באופן שאולי לא מפתיע, יש לא מעט יעדים שקשורים לספורט בכלל ולריצה בפרט.

מאז שהכנתי את הרשימה, היא מלווה אותי לכמעט כל מקום. היא נושא מרתק לשיחה עם אנשים, ואני ממליץ לכל אחד להתנסות בהכנה של רשימה כזו, עם או בלי קשר לגיל עגול כלשהו. מתברר שלא קל להכין רשימה כזו. כמחצית מהרשימה כתבתי בקלות, אבל לחצי השני היה קשה למצוא דברים שאני באמת רוצה לשים ברשימה כזו. בסופו של דבר הרשימה התגבשה וננעלה. לפעמים, בעיקר בהקשר של חופשה בחו"ל, עולה מחשבה "כשנהיה במקום הזה, זו תהיה הזדמנות נהדרת לעשות את X מתוך הרשימה". מותר לעשות דברים נוספים בחיים, גם אם הם לא מופיעים ברשימה, אבל בכל זאת את פרטי הרשימה אני רציתי ובחרתי.

50 יעדים ב-10 שנים זה 5 יעדים בשנה, או אחד כל חודשיים וקצת. אני נמצא בקצב הנכון, למרות שבחודשים האחרונים לא כל כך התקדמתי ביעדי הרשימה. ביום שבת מתקיים מרוץ כפר סבא. מרוץ ל-10 ק"מ, שגם כולל כולל כמה מקצים עממיים. היות שקבוצת הריצה של היא כפר סבאית, זהו מרוץ הדגל שלה והיא משתדלת להראות נוכחות באירוע. גם אני אהיה, והפעם החלטתי לנצל את המרוץ כדי להשלים אחד מהיעדים. פרטים יבואו.