זהירות: פוסט בכלל לא על ריצה.
בעבר כתבתי פוסט על רשימת 50 היעדים שלי אותם אני רוצה לסיים עד גיל 50, וריצת ה-100 היא אחד מהם. לאחרונה סרקתי את הרשימה וגיליתי שהיעד האחרון שמלאתי היה באוגוסט, לפני יותר מחצי שנה. באוגוסט חל גם יום ההולדת שלי ואז סימנתי לעצמי חמישה יעדים מתוך הרשימה שאני רוצה להשיג בשנה הבאה. שום דבר מזה לא קרה. אחד היה מתוכנן לתחילת החודש אבל התבטל בגלל מחלה, וכל השאר בכלל לא בכיוון של להתבצע.
חיפשתי ברשימה יעד קל להשגה שמתאים לי לבצע עכשיו. אני עובד מזה כעשרה ימים על השלמת היעד, וצופה להכריז על הצלחה בימים הקרובים, ואז אדווח בפוסט נפרד. בינתיים, יש יעד אחר שתקופה ארוכה ממתין לרגע שבו אגיד לעצמי "יאללה, משלימים את זה" וזה קרה סוף סוף השבוע.
מתברר שיש כמה וכמה יעדים ברשימה שלי שקשורים לתזונה. או דברים שאני אוכל, או דברים שאני מכין (ואז אוכל). הסיבה לזה היא שאני לא ממש מבשל ורוצה להשתפר בזה, אז באופן לא מודע בחרתי לעצמי כמה יעדים בתחום. הבת האמצעית שלי מאוד אוהבת את הרוטב שאני מכין לפסטה (ואז משאירה בצלחת את כל התוספות ברוטב, אותן היא לא אוהבת), אבל בואו נודה על האמת, זה בסך הכל פסטה ברוטב. מהסיבה הזו רשמתי יעד די צנוע של ללמוד לבשל משהו חדש.
היעד הזה ממוקם במקום 42 ברשימה שלי והוא היעד ה-18 שאני משלים. המיקום ברשימה מצביע בערך על הסדר שכתבתי את היעדים. בגיבוש הרשימה, היו יעדים שהחלפתי או ערכתי אז סדר הרשימה הוא לא 100% הסדר שהם עלו לי בראש, אבל הוא די קרוב לזה. מקום 42 מצביע על זה שחשבתי עליו לקראת הסוף, כשרוב הרשימה היתה מגובשת וחיפשתי רעיונות ליעדים האחרונים ברשימה.
כתבתי "לבשל" משהו חדש, אבל למעשה לא התכוונתי דווקא לבישול, אלא לעשות משהו ששונה מהמעט שאני מכיר. שונה במרכיבים או בטכניקת העבודה. לפני כחודשיים מצאתי מתכון מאוד משוכלל לביצים ממולאות וניסיתי להכין אותן, עם טיפה שינויים במתכון, שקצת התפרע ורצה דברים מופרכים כמו אנשובי לקישוט. יצא טעים, למרות שהשום יצא דומיננטטי מדי, אבל זה הרגיש כמו הצלחה, בפרט שאף אחד בבית חוץ ממני לא הסכים לגעת בזה.
ובכן, לא רק ביצים ממולאות אני אוהב, גם פטריות ממולאות. עברתי על די הרבה מתכונים שכל אחד מהם מציע למלא אותן במשהו אחר. רוב המתכונים מתבססים או על בשר, שהעדפתי לא להתעסק איתו במתכון הזה, או על גבינות, שאני לא אוכל כמעט בגלל רגישות. נותרתי עם מתכונים טבעוניים. ננעלתי על אחד, אבל מכיוון שהוא נראה לי פשוט מדי הוספתי לו בצל מטוגן.
ברור שיש מתכונים מסובכים, כמו כל עולם העוגות והקינוחים וכל מיני דברים שדורשים בישול ארוך. אבל הרושם שלי הוא שרוב העבודה בכל היתר הוא בכלל לפני שמתחילים: צריך לדאוג שכל המרכיבים יהיו בבית, וחלק גדול מעבודת ההכנה היא לחתוך את המרכיבים. בתוכניות בישול, הכל כבר חתוך וקצוץ בצלוחיות קטנות והשף רק עובר בין הצלוחיות ושופך אותן יחד. בעצם הוא לא ממש עושה משהו מסובך ולא פלא שהכל מוכן בכמה דקות.
יש רק פטריה אחת בתמונה, כי נשארה רק אחת כשנזכרתי שצריך גם לצלם. היה ממש פשוט, במיוחד מפני שחלק מהמרכיבים לא הייתי צריך בכלל לקצוץ בעצמי אלא היה מעבד מזון שעשה את זה בשבילי. גם העובדה שחלק מהמילוי מבוסס על פרורי לחם מרגיש קצת כמו רמאות. זו היתה הפעם הראשונה שאני משתמש בתנור הגדול לאפיה ולא כדי לחמם משהו, ומה אגיד לכם? אני רק סובבתי כמה כפתורים והתנור אפה בעצמו. והכי חשוב, גם אשתי, שהגדירה את עצמה כ"בכלל לא חובבת פטריות" אכלה וחלקה מחמאות. יש הצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה