עוד 243 ימים לאולטרה מרתון דרך הערבה.
לפני שבוע קיבלתי את תוכנית האימונים לשלושת השבועות הבאים, עם המלצה מהמאמן לבחור במרוץ הזה. בפוסט הקודם כתבתי שרק גיליתי על קיומו של המרוץ הזה. זהו למעשה אולטרה טריאתלון בן שלושה ימים, שמקיים גם מקצי ריצה בלבד ביום האחרון. מצד אחד, המרוץ מתאים במרחק, התאריך נוח ובנוסף תוואי המסלול נראה די רגוע. מצד שני יש סימני שאלה על ההערכות הלוגיסטית. באולטרה היחיד שעשיתי עד היום, נסעתי למרוץ בלילה וחזרתי בבוקר. כאן ברור שצריך לארגן ימי חופשה, לנסוע יום מראש, ולא ברור איך, מאיפה ומתי חוזרים. ברור לי שלכל השאלות האלו יש תשובות, פשוט כרגע הן לא ברשותי אז משכתי זמן עם ההחלטה.
כעבור יומיים, באימון הקבוצה, מישהו שואל אם בחרתי כבר יעד. אני מספר על האופציה לאולטראמן, ומפה לשם השמועה פורשת כנפיים ועוד אנשים שואלים אותי באיזה מרוץ אני משתתף. מילת המפתח, "משתתף", לא שוקל, לא בודק, משתתף. כל זה קורה בסמול טוק תוך כדי החימום של האימון, לא בדיוק הזמן לתקן ניואנסים שגויים ולהתחיל להסביר. אז אמרתי שזה האולטראמן (אולטראמן זה שם המרוץ הראשי. אולטרה מרתון דרך העברה זה המקצים של הריצה בלבד).
נראה שבלי להתכוון, הודעתי שאני מחוייב למרוץ הזה. אין לי בעיה עם מה שקרה, ברור שבסופו של דבר הייתי בוחר בו, כי היו רק שתי אופציות ריאליות ותנ"ך תש"ח (האופציה השניה) פחות מתאים מבחינת התאריך. פשוט רגע הבחירה הגיע במפתיע, כשחשבתי למשוך את ההחלטה הבלתי נמנעת יותר זמן. אתמול, ביום שישי נערך אימון שטח של הקבוצה, והפעם כשמישהו שאל מה התוכניות כבר לא ראיתי טעם לענות עם הסתייגויות. ההחלטה כבר נפלה.
אחרי האימון אתמול החלטתי להפוך את ההחייבות לרשמית, ולהירשם למרוץ. 21 בנובמבר 2019, מקצה 100 ק"מ. נשאר רק לרוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה