תנו לתמונות לדבר

לפני מספר חודשים יצרתי קשר עם זיו, הישראלי היחיד, נכון להיום, שהשתתף במרתון הקרח באנטארקטיקה. כשחקרתי על המרוץ והסתכלתי על הסרטונים שהעלו המארגנים, אי אפשר היה לא לשים לב לדגל ישראל שהתנופף בסרטון של המרוץ משנת 2017. אחרי עיון ברשימת המשתתפים נוצר הקשר ומאז הוא אירח אותי בביתו וגם דיברנו מספר פעמים.

את הדגלים מספקת ההפקה. שאלתי.

גיליתי אדם מקסים ששמח לעזור לזר שהגיע אליו. זיו סיפר שבזמן שהיה בחו"ל עם חבר הרפתקן, החבר נתקל בפרסום של המרוץ הזה והציע לו להצטרף, ומכאן הכל רשום בספרי ההסטוריה, או לפחות באתר המרוץ. בין היתר, הוא סיפר על הרקע של האנשים שפגש באנטארקטיקה, והפתיע אותי כשסיפר שלצד רצים מנוסים מאוד חלק מהמשתתפים רצו שם את המרתון הראשון שלהם, אם כי לרוב היה סיפור רקע, כמו מישהו שהגיע עם חלק מקבוצה מנוסה.

רגע הזינוק

חלק מהמשתתפים הם באופן לא מפתיע כובשי יעדים סדרתיים. למרות שאני לא יכול להתחרות בסיפורים על אנשים שעשו עשרות מרתונים ברחבי העולם, אני מאוד מזדהה עם המחנה של אלו שאוהבים לסמן "וי" על הישג כלשהו. לפי איך שתיאר את עצמו, זיו נמצא באסכולה ההפוכה שלא מחפשת לכבוש יעדים אלא פשוט מנצל הזדמנויות לעשות דברים שהוא אוהב. אני חושב שיש לי מה ללמוד מהגישה הזו, למרות שקשה לי לאמץ אותה. לדעתי, הרשימה שלי היא מעין פשרה, במיוחד היעדים שהמצאתי בעצמי. אין ברשימה את הספונטניות של לקפוץ על הזדמנות לשבור את השגרה, אבל כשההזדמנות הזו תגיע הרשימה מזכירה לי לא לוותר עליה.

סוף העולם, שמאלה

כשנפגשנו בביתו וגם כשדיברנו בטלפון זיו הזמין אותי לשאול אותו מה שאני רוצה על המרוץ באנטארקטיקה, אבל בהתחלה לא ידעתי מה לשאול. מארגני המרוץ שולחים מדי פעם חומרים משלהם ומכיוון שזה כל המידע שיש לי על הנסיעה לאנטארקטיקה, אין לי דרך לדעת אם אני מפספס משהו. זיו עשה ככל יכולתו לספק מידע והזוית שלו כמשתתף הועילה מאוד. מצד אחד, היתה חפיפה רבה בין הגרסה שלו לזו של מארגני המרוץ, מה שנתן תחושה מרגיעה שאפשר לסמוך על ההנחיות ששלחו לי המארגנים. מצד שני, הוא נתן דגשים וזווית אישית על החוויה שלו, שעזרה לי להבין מה חשוב ומה פחות.

בגדי ריצה

לדוגמה, בשיחה שערכנו לפני כשלושה חודשים זיו תיאר את הציוד שהוא רץ איתו. רשימת הציוד שלו תאמה את זו שמופיעה באתר המרוץ, אבל עד שדיברנו היה לי קשה להאמין שהבגדים הדקים האלו ישמרו עלי באנטארקטיקה. השיחה שלנו היתה זמן קצר לפני הנסיעה שלי לארה"ב וכך הגעתי לרשת חנויות שזיו המליץ עליה ואפשרה לי למצוא הכל במקום אחד. בזכות השיחה ידעתי מה לבדוק בבגדים שאני קונה ואיזה פריטים ברשימה יותר שימושיים מאחרים.

המחנה על רקע השמש שלא שוקעת

את התמונות שמופיעות כאן זיו שלח לי לפני כשבועיים. אני מקווה עוד קצת יותר מחודשיים להוסיף כמה משלי. עד אז, אני מפסיק להפריע עם פסקה של מלל לפני כל תמונה ומסתפק בכיתוב סמלי מתחת לכל אחת. יש תמונות ששוות אלף מילים, ויש כאלו ששוות יותר.

ברוב התמונות השמש זורחת, אבל השמיים יכולים להתקדר במהירות

המדינות המשתתפות

תמונה נוספת של המחנה

מזכרת מקורית

שוב הדגלים, הפעם בסלפי

לפעמים אי אפשר להבדיל בין השמיים לקרקע

ולפעמים שוב התמונה מתבהרת