יום שבת, 13 במאי 2023

המטרה: שיקגו

מרתון שיקגו הוא אחד מששת ה"מייג'ורס", כלומר המרתונים הנחשבים בעולם. מי שאינו רץ עילית צריך להירשם כמעט שנה מראש ולקוות ששמו יעלה בהגרלה. סיכויי הזכיה אינם מפורסמים אבל השמועה אורת שבניגוד למרתונים בניו יורק ובלונדון אליהם מתקבלים אחוזים בודדים מהנרשמים, בשיקגו הסיכויים גדולים יותר. נרשמתי, המתנתי כחודשיים, ובדצמבר הגיעה הבשורה שזכיתי בגורל (כתבתי על כך בזמן אמת כאן). נשאר לקנות כרטיס טיסה לחודש אוקטובר, להזמין מלון ו...לרוץ. המרתון הזה גם יהיה הראשון שלי בצפון אמריקה ובכך אגיע לשש יבשות בהן רצתי מרתון.


כשנרשמתי להגרלה, הרהרתי בתוכנית הריצה שלי למרתון הזה. בשנים 2016-2017 הייתי בנקודת שיא ביכולת הריצה שלי, וקבעתי שיאים אישיים שחשבתי שלא אשפר יותר. התאמנתי אז יחסית הרבה והרגשתי שמיציתי את הריצות המהירות. עברתי גם לריצות אולטרה ולא עשיתי אימונים ייעודיים למרחקים הקצרים יותר. לפני כשנתים קיבלתי הפתעה משמחת: ירדתי במשקל וגיליתי שאני יכול שפר את תוצאות העבר יחסית בקלות. באותו זמן המרוצים טרם התחדשו בגלל הקורונה, אבל ברגע שהם חזרו, שמתי לעצמי יעד לשפר באופן רשמי את השיאים שלי בכל המרחקים. על התהליך הזה כתבתי לא מעט בבלוג הזה.

המרחק האחרון שנותר לשפר הוא המרתון. על הסטוריית המרתונים המהירים (יחסית) שלי כתבתי בעבר, אז הנה תקציר: בשנת 2017 רצתי את המרתון השני בפריז וסיימתי בתוצאה 3:30:35. זה היה שיא אישי אבל הייתי מעט מאוכזב מכיוון שפספסתי במעט את הזמן הכמעט עגול של שלוש שעות וחצי. את המרתון עצמו סיימתי בקושי רב ואחרי שחציתי את קו הסיום הייתי במצב פיסי ירוד. למרות האכזבה מהפספוס בתוצאה, לא התכוונתי לנסות לאתגר את התוצאה הזו שוב. הזיכרון של הקשיים באימונים הארוכים ושל הקילומטרים האחרונים במרתון עצמו היו משהו שלא רציתי לחוות שוב. 

לפני שנה, כשנרשמתי למרתון סידני, שיניתי את דעתי. חשבתי שאני יכול די בקלות לשפר את התוצאה שלי. בחודש לפני המרתון עשיתי ריצת ניסיון של 39 ק"מ, רק קצת פחות מהמרחק המלא, וסיימתי אותה מעודד. המרתון עצמו לא הלך כמתוכנן. כשעשרה קילומטרים לסיום חוויתי התכווצויות שרירים שהכריחו אותי להאט. ברגע שהבנתי שאין סיכוי לשבור את השיא, החלטתי לעבור לקצב קל כדי להגיע לקו הסיום במצב סביר.

ברגע שהגיעה התשובה החיובית משיקגו, עלתה הדילמה האם לנסות שוב, או לוותר מראש ולרוץ את המסלול בקצב קל. מצד אחד, לא הייתי בטוח כמה מוטיבציה יש לי לנסות שוב, להתאמן שעות ארוכות ולקחת את הסיכון ששוב אתפרק עשרה קילומטרים מקו הסיום ושכל המאמץ ירד לטמיון. מצד שני, אני לא כל כך אוהב להרהר בזה, אבל כמה הזדמנויות עוד יהיו לי? אני עדיין יכול לנצח במרדף אחרי הגיל שלי, אבל ברור לי שבסופו של דבר הגיל ינצח. בשנת 2024 כנראה ארצה להשלים את היבשת השביעית (דרום אמריקה) והתכנון כרגע הוא לא למרוץ מהיר שם, אז אחרי שיקגו לא תהיה הזדמנות נוספת בטווח בזמן הקרוב.


בתקופה האחרונה ארעו שני ארועים שדחפו את המטוטלת לכיוון הויתור. ראשית, עליתי קצת במשקל. לא, לא השמנתי, עליתי בעיקר במסת שריר, אבל במבחן התוצאה אני כבד יותר. התחלתי להוסיף אבקות חלבון לתזונה שלי ובתוך זמן קצר עליתי את רוב המשקל שאיבדתי מיד לאחר המעבר לטבעונות (עם זאת, נראה שהמשקל התיצב לאחרונה). את השינוי בתזונה עשיתי אחרי שהרגשתי שבמשך תקופה ארוכה, התוצאות שלי בקרוספיט תקועות במקום, ובאמת יחד עם העליה במשקל יש עליה בתוצאות, כך שאני מרוצה. המחיר הוא שאיבדתי את היתרון היחסי שהיה לי ביחס לעצמי משנת 2017, מה שאפשר לי לרוץ מהר יותר.

האירוע השני היה המרתון במרוקו. התקשיתי בו מאוד והלכתי חלקים ניכרים ממנו עם שרירים תפוסים. סיימתי אותו במצב קשה וקצת בטראומה. הרגשתי שבאותו מרוץ התקרבתי יותר מדי לקצה ושאני לא רוצה להעמיד את הגוף שני באתגרים כאלו יותר. התחלתי להרהר האם במקום שעבודת הכח בקרוספיט תהיה אימון משלים לריצה, להפוך את הסדר והריצה תהיה אימון משלים לקרוספיט. אני חושב שבכל מקרה זה הכיוון שאליו הדברים הולכים, אבל השאלה היא האם סדר העדיפיות שלי משתנה כבר עכשיו.

בחודש שעבר דיברתי עם נעמי, אחת משני המאמנים שלי, על המרתון ועל הדילמה האם לנסות לכוון לשלוש שעות וחצי או לוותר. היא היתה משוכנעת שהדבר אפשרי, למרות שאני לא רוצה לוותר על הקרוספיט. תוכנית למרתון נמשכת לרוב כארבעה חודשים, אבל מכיוון שבתקופה האחרונה רצתי רק שלוש פעמים בשבוע ובעיקר ריצות קלות, ביקשתי להתחיל באימונים ייעודיים חודש קודם. בשבועיים האחרונים אני בתכנית אימונים די קשוחה. חמישה אימוני ריצה בשבוע, רובם בקצבים לא קלים ובנוסף גם אימוני קרוספיט. בתכניות עבר כבר יצא לי לרוץ מרחקים מצטברים ארוכים יותר, אבל לקראת סוף התכנית וממש לא בשבועיים הראשונים, ובוודאי לא במקביל לספורט נוסף. בינתיים, אני בהחלט מרגיש את העומס ומרגיש פחות מהיר ממה שהייתי לפני שנה. יש חמישה חודשים לשנות את המצב. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה